מגיעה אלי לדירה.
מתנשקים.
מתחילה להוריד לי את הבגדים.
משאיר אותה בחזיה ותחתונים.
לא פחות מזה.
לא מבינה לאן זה הולך.
אני כבר עירום.
היא עדיין בחזיה ותחתונים.
גורר אותה בעדינות לכיסא.
היא לא מבינה מה קורה, אבל ממשיכה.
נהנית, מחייכת.
מתנשקת, חרמנית.
מתיישבת על הכיסא.
ממשיך לנשק אותה.
יורד עם הלשון לכיוון הגוף.
עובר על החזה.
ולא מוריד חזייה.
ממשיך לבטן.
מדלג לרגליים.
היא קצת בהלם.
יורד עם הלשון לאט לאט לכל אורך הרגל.
נותן ליקוק בכף הרגל.
וקושר אותה לרגל הכיסא.
לא מספיקה להגיב וגם הרגל השנייה נקשרת.
ממשיכה לנשק.
שבוייה.
שמה עלי את ידיה.
מחזיק את כפות ידיה בכפות ידי.
וממשיך לנשק.
לאט לאט לוקח את כפות ידיה אל אחורי גבה.
וקושר אותן אחת לשניה.
עכשיו כבר מרותקת.
תרתי משמע.
מוריד לה את החזיה.
אין לה יכולת להגיב.
מוריד את התחתונים.
מחייכת.
לא נוגע.
לא מבינה.
נעלם.
חוזר עם הויברטור הכה מוכר שלה.
מפעיל ומכניס.
תוך כדי שמנשק לה את הגוף.
היא רטובה.
מאוד.
לא מצליחה לשלוט בעצמה.
אך לא מצליחה להזיז ידיים רגליים.
"אני הולך להתקלח, חכי לי"
אומר ברשעות.
הויברטור עדיין בתוכה.
הולך להתקלח.
היא בעולם משלה.
לא מבינה עדיין שנעלמתי.
עוצמת עיניים, מפנטזת.
מתנשפת.
נהנית מעצמה.
ללא יכולת לזוז.
חוזר אחרי 10 דקות.
היא מרימה את הראש ברגע שהיא מריחה אותי בדרך.
"גמרת?"
"כבר 3 פעמים"
"אז תתכונני לעוד"
מוציא את הויברטור ממנה.
עומד מולה.
הזין מול הפרצוף שלה.
היא מנסה להתקרב אליו,
אני לוקח צעד אחורה.
מעמיד אותו מול פרצופה.
היא מחייכת.
"תבקשי אותו - תקבלי"
היא שותקת
מעביר אותו על שפתיה
היא פותחת את הפה
לוקח צעד אחורה.
"תבקשי - תקבלי"
"אפשר?", היא עונה בשקט
"אפשר מה?"
"אפשר לקבל אותו?"
"לאן?"
"לפה"
מתקרב
נותן לפה שלה להנות ממנו
היא יונקת אותו.
לא משחררת
מדי פעם לוקח צעד אחורה
היא מתוסכלת.
מאונן לה תוך כדי.
הוא מתחרפנת.
"רוצה אותו בתוכך?", אני שואל.
היא לא עונה.
ממשיך לאונן לה.
"רוצה?"
"כן"
"לא שומע"
"כן!"
חוזר לפה שלה לעוד סיבוב
והכל תוך כדי שהאצבעות שלי בתוכה.
כשאני מרגיש שהיא בשיא אני יורד לאצבע אחת.
כשהיא נרגעת - חוזר לשתיים.
"אל תגמרי בלי אישור", אני פוקד.
"אתה איש רע", היא מחייכת.
אני נכנס.
היא משחררת נשיפה ארוכה
"חבל לך על הזמן אם את גומרת", אומר תוך כדי שממשיך להיכנס ולצאת.
"יהיה לי קשה לעצור את עצמי"
"אז אני אעצור"
"לא!"
"אז תבקשי אישור"
"אתה איש רע"
מחייך
היא גם.
"אני יכולה?", היא שואלת.
"לא", אני עונה.
"אז עצור"
עוצר.
נכנס לה לפה.
היא בעולם אחר, כבר אמרנו?
חוזר למטה.
"אפשר?"
"לא"
"אז די"
חוזר לפה.
ממשיך עם אצבע אחת בתוכה.
לאט לאט משחרר לה את הרגליים.
והידיים.
נכנס שוב. בפעם האחרונה.
"רשאית"
וכל כולה באקסטזה.
יום טוב!