"היא לא מפסיקה לבכות מיום שישי... כן, גם לי היא שידרה הכל רגיל ועסקים, אבל משהו בה נשבר עכשיו."

אני כבר שלושה ימים ברצף מתמשך של התקפי חרדה וזה רק הולך ומחמיר איזה חיים יפים איזה כיף בצהל.

שמישהו יפסיק עם זה כבר

אז היה נשף, ונסעתי, ,וחזרתי, והתגייסתי.

היה ככ הרבה על מה לכתוב ולפרוק אבל לא היה מחשב אז לצערי לא היה גם דרך; גם לא היה זמן.

וואליה, הטירונות... השם ישמור. אני פשוט ככ מאושרת שסיימנו מטווחים כי הדבר הזה הפחיד אותי עד מוות ולא יכולתי לחכות עד שזה יסתיים,

אפילו שבאופן מפתיע - בכלל הפחד בגדול, זאת אומרת - יצאו לי תוצאות ממש ממש טובות במטווחים.

השבוע השבעה, אחכ קורס, מתה שהחודש הזה יעבור זריז ואני אעוף כבר לסדיר וליומיות.

מצחיק איך חשבתי שאני לא אדבוק בבלוג הזה והנה הוא מלווה אותי מההתחלה של התיכון להתחלה של הצבא. (:

חודש... זוז!