היום חזרתי מסמינר של שלושה ימים עם הגרעין בגבעת חביבה
בתחילת הסמינר היינו ממש מעט כי חלק חולים חלק יש להם כל מיני בעיות בבית חלק צריכים זמן בית כי הם מלא בצבא
דיברנו בסמינר על חברון
על סרטון שדעאיוש צילמו של חברי שכבה שלי שמשרתים שם ובו הם מוצגים באור שלילי על הצד הרע של הסיטואציה
למרות שבפועל הם פעלו כמו שצריך היה חייל במצב הזה לפעול
אז קראנו שיחה שהייתה בין הרכזת שכבה לבין החיילים שהיו בסיפור בו היא בעיקר שאלה אותם אם הם חושבים שהם פעלו נכון, ואם זה בכלל חשוב לשאול את עצמם את זה, ומה המקום של החברי גרעין שלהם בשירות שלהם בחברון בתוך כל המציאות המורכבת הזאת שהם נקלעו אליה
כמה אני, מורה חיילת שרוב השירות שלה ורוד מנשוא יכולה בכלל לעמת חבר גרעין שלי עם החלטה לא נכונה שהוא עשה והאם אנחנו מסוגלים ורוצים לקחת אחריות כזאת אחד על השניה
וזה היה מעניין בטירוף
וזה פתח את הראש וגרם לי להכיר באמת קצת יותר מה הם עושים שם ולקבל כלים ביחד לתת ביקורת על המצבים אליהם הם נקלעים ולהצליח להתכוונן כל הזמן על סולם הערכים הצודק שבא להגן על חיי אדם ולשמור על רוגע במידת האפשר במקום להתסיס ולהפגין כוח וקיצוניות ושלטון
אחד החברה מהשכבה שבגדוד ומשרת שם בחברון הוציא חולצה שכתוב עליה מאחורה "שתישרף העיר הדפוקה הזאת"
גם על זה דיברנו
ודיברנו על מה קיום של חולצה כזאת אומר
ומה המשמעות של זה שחבר תנועה וחבר שכבה ומישהו שמאמין בחיי אדם לובש חולצה כזאת
היה שיחה כלכך מורכבת וכלכך עמוקה ונכונה ואמיתית שבאה לעמת אותנו עם כל הקשיים שבדבר
בסופו של דבר הגענו למסקנה שמשהו בגרעין חסר, אין לנו יותר מרכז משותף, חוץ מלמוקדים עצמם נגיד לנו במוקד מורות חיילות יש את המשותף של העשייה החינוכית ואנחנו םחות או יותר מבינות מה האחרות עוברות
אבל מה לי ולחברת גרעין שהיא מכית? או לחבר גרעין שבקרקל שיום יום עושה החזרות חמות למצרים? או לי ולחבר גרעין שבעיר הכלכך טעונה ומורכבת חברון?
ואז הגעתי למסקנה וגם אמרתי אותה לדעתי שזה שאני ויעל במוקד ביחד וששתינו מורות חיילות היה 'תירוץ' היה מעטפת לסיבה שלנו לבחור אחת בשניה ולבחור לדרוש יותר ולבחור להתאמץ וכן לרצות להכיר ולאהוב אחת את השניה
והמדריכה הוסיפה שיש קשר ישיר בין העובדה שאנחנו במוקד ביחד לבין העובדה שזה כן דחף אותנו דווקא ליצור את הקשר הזה למרות כל הקשיים
אז הבנו שאנחנו לא באמת בחקנו להתאמץ על חברי הגרעין שלנו
אלא בחרנו להתאמץ על החברות שלנו
רק על מי שאני אוהבת בקלות
לא על כולם כי כולם חברי גרעין שלי
וכדי ליצור גרעין חזק, שבא לעשות מציאות שונה ולחיות חיים טובים ומוסריים יותר
צריך להתמודד כולנו ביחד אחד אחד ולא לוותר על אף אחד
ריגשתי את עצמי לרגע
ולנושא אחר מחר אני עם אמא עושה מצנח רחיפה על הים בנתניה
יש הצעות לדברים כיפיים לעשות שם איתה? אולי מסעדה ממש טובה או מקום לבקר בו או אטרקציה טובה
לא חייב משהו בכסף :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
