הלוואי היה לי את האופציצה לכתוב כל מחשבה שעוברת לי בראש

אני מרגישה שיש לי הרבה מה להגיד ומה להביע

אתמול חזרתי מסמינר של יומיים על זהות

סמינר שהרכזות שלנו ארגנו

הוא היה בצפת

בדרך כלל אני לא מצליחה לעבד יותר מידי ממה שעובר עליי במהלך סמינר

אבל היו כמה דברים שנכנסו למוח הפעם

הייתה סדנא אחת על 'אני תמיד נשאר אני'

שדיברה על מי אני והאם בין סיטואציות אני משתנה או משנה את מי שאני או בין אנשים שאני משנה

קראנו טקסט מענין קוראים לו אין אני לא זוכרת של מי 

הוא מדבר על זה שאנחנו בעצם כמו חדר שמטרתו משתנה לפי מי שנמצא בו ומה שהוא בוחר לעשות שם 

ושהוא לא דבר אחד קבוע אלא משתנה כל הזמן

מה שאומר שאנחנו כאנשים אנחנו משתנים כל הזמן לפי מה שמסביבנו

אין בנו משהו קבוע שמשפיע על הסביבה

אלא אנחנו כמו החדר, מה שמסביבנו מעצב אותנו באותו הרגע

ויש בגישה הזאת משהו משחרר, משהו שמסיר מאיתנו כל אחריות 

למשל אם בסיטואציה מסוימת כולם נורא קיצוניים לפי הגישה הזאת כך גם אחנו נהיה

וזה נטו בגלל שככה הסביבה שלנו

אני לא חושבת שהגישה נכונה

אני חושבת שכן יש בנו משהו קבוע משהו שאנחנו מאמינים בו שמוביל אותנו בכל סיטואציה שאנחנו ננמצאים

משהו שגורם לנו לעשות את הבחירות שלנו

אבל כן יש השפעה לסביבה שלנו על איך שאנחנו מתנהגים

טוב אין ןלי כוח לכתוב יותר

היה מענין בקיצור

גם דיבנרו על גישה של מי הוא אדם - שבלול או שמש

מתישהו אני אכתוב עוד על זה