הנסיעה היום לא הייתה כזאת נוראית

במיוחד בגלל שהייתי כלכך מעופפת ולא איתנו על הקרקע שלא הרגשתי מה אני עושה ואיפה אני ומה השעה בכלל חחח

חשבתי ברצינות על להיפגש איתו

ואחרי שחשבתי עוד קצת מחקתי את האופציה

חשבתי שאולי זה יכול להיות נחמד לדבר איתו ולראות איפה הוא עומד היום

מה הוא חושב על מה שהיה

איך הוא מרגיש מאז ומה הוא מרגיש עכשיו

סוג של לראות מה נשמע

מה עם אשתו של אח שלו ההריון שלה, ומה עם האחיין הקטן שלו, ומה שלום אמא שלו 

אבל אולי זה עדיין לא רעיון טוב, אם הוא בכלל היה מסכים לדבר כזה

אתמול העברתי לו את התמונות שהוא ביקש וזאת כנראה הפעם האחרונה שנדבר אי פעם

יש כמה שירים שכשאני שומעת אותם נהיה לי ישר טוב בלב , שירים חמודים כאלה שכל הרצון שלהם זה לגרום לאנשים לחייך

כזאת מוסיקה תמיד כיפית לי

ואז בפלייליסט המעורבב של כל המוסיקה שלי התנגן השיר הימים שלנו של היהודים

ואז נזכרתי כמה אני אוהבת אותם

בשיר הזה אורית שרה כמו אלה, כאילו כל העולם נמצא בין שתי הידיים שלה, והכעס והזעם יוצא ממנה דרך השירה

הייתי מהופנטת כששמעתי אותו היום זה היה פשוט מדהים

היא אלה אדירה ומדהימה.

(רציתי לדבר על זיקוקים של משה פרץ אבל אז נזכרתי איך הרגשתי כששמעתי את הימים שלנו היו)

הבלוג נהיה קצת גועש ורועש בזמן האחרון

אני חושבת שאני אוהבת את זה

אני שמחה שמעניין לכם פה מידי פעם