לחיות עם זה
|
כינוי:
מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2012
פרידה ממושכת להיות נכדה של סבא שחולה באלצימהר זו פרידה ממושכת, זו לא בדיוק פידה ברגע זאת פרידה בחודשים, בשנים. אני יושבת לידו רגע אחד הוא מחבק אותי ואומר לי כמה שהוא אוהב אותי וברגע השני הוא שואל מי אני. את רוצה לנצור אתו כל רגע כל שניה לפני שישכח מי את בכלל , ולמה את מחזיקה לו תיד. את נפרדת מהבן אדם שפעם את הכרת ,זה שהיה מתעקש לעשות הכל בעצמו כל תיקון , לתלות כל תמונה למררות שתמיד זה היה יוצא עקום. את נפרדת מאופי של סבא, מהזכרון , ומהעצמאות שלו . פתאום הוא שרוי במיטה בלי יכולת לזוז, כשהוא מצליח לקום לבדו מהמיטה אל הכסא גלגלים את מלאת שמחה וסיפוק. זו תחושת יאוש , פחד תסכול ,זה לדעת שמחר יהיה יותר גרוע . זה לדעת שאולי מחר הוא בכלל לא יזכור איך קוראים לך, ואולי מחר הוא גם לא יצליח לקום מהמיטה לכסא.
| |
|