לפני שנתיים בעת שנכדתי הגדולה הגיעה לגיל מצוות התחלנו מסורת משלנו,
ולכבוד הבת מצווה נסענו 3 דורות לפריז, סבתא בת נכדה.
השנה הגיעה תורה של נכדתי השנייה , מיקה.
פריז אמנם חיכתה לנו קרירה וגשומה אבל לא משהו שיקלקל את קירוב הלבבות,
יחד שוטטנו ברחובות הנעימים, מיקה סירבה לעזוב את גני לוקסמבורג (עוד תחזרי
לשם נכדה יקרה שלי, אני בטוחה) צחקנו מהמוכרים (נטולי החולצה) בחנות של
אברקומבי, טעמנו בכל מקום שוקו חם, ואין ספור בגטים עם חמאה.
שתי מסעדות מיוחדות הזמנו עוד מישראל, הראשונה le train bleu זהו מבנה
מרהיב שנבנה בשנת 1901 עם כל הזהב והפיתוחים הנדרשים, זוהי בעצם תחנת
רכבת עתיקה, ישבנו והרגשנו כמו בתוך תפאורה של סרט, עם מלצר רציני עד להלחיץ וזוג
יפנים בשולחן ליד.
האוכל אם תשאלו, היה טעים ומאוד יקר...


את הערב הבא בילנו דווקא בסושי אבל בפריז כמו בפריז עניני האוכל הם
דבר רציני. המלצרית היפנית בקושי דיברה אנגלית והיתה כעוסה, כמעט
והעמידה אותנו בפינת המסעדה, צחקנו המון והיה טעים טעים.

אבל את הערב המיוחד ואולי הטעים ביותר העברנו בחדר במלון, אחרי
יום מתיש של הסתובבות, ירדנו לסופר הקרוב הצטיידנו בגבינות, ירקות,
בגטים טריים ועוגיות , וכמו שאנחנו אוהבים ככה עם הטרנינג אחרי
המקלחת שכחנו את הדיאטה ונהננו מכל ביס.
מעבר לכך זכיתי לבלות עם הנכדה שלי ובתי באינטימיות ובנעימים ארבעה
ימים מקסימים.
הבאה בתור היא נכדתי ליה, מי יתן ונגיע לכך בשלום.
בריאות לכולנו, א מ ן.




קצת ריחות וטעמים מהשווקים
