Dirty Secrets

מחר אני נוסעת לראיון בתל אביב.

התכנון הוא להיות עד פברואר בחול.

לא ברור עדיין איפה, אבל אהיה מעבר לים.

חשבתי על זה שעכשיו אוכל לראות את השקיעה והזריחה מהצד השני.

זה נשמע ברגע הראשון כמחשבה חסרת משמעות. במחשבה שנייה אני כנראה מנסה לומר שזאת הזדמנות לקבל זווית קצת שונה של המציאות.

השיר של רונה קינן על המבול מהדהד לי בראש, איך אפשר באמת לדעת להרפות?

אני לא מוצאת את נקודת השבירה יותר. כלומר, היא מגיעה אבל היא מתאחה ואני חוזרת לסורי.

נהייתי אדישה לכאפות, אולי הן לא מספיק חזקות.

למעשה, אולי אני בכלל מחפשת את הכאפה, את הנפילה הזו שלא אצליח לקום ממנה זמן מה.

בשביל הלקח, בשביל החוויה.

זאת כל הפואנטה, לא?