אליס הקטנה גוססת, גוססת בעברה.

קוראים לך אליס.

יש לך עולם מופלא ששמו "ארץ הפלאות" .

בארץ הפלאות שלך לא היו לך אויבים, היה שקט, שלווה, שלום.

עד שהשתגעת.

חעחעחע אליס, מה עשית?

הפכת את עולמך המופלא, הקסום, המדהים - לגיהנום מושלם.

הכל מלא בדם.

ילדים שגדלו עלייך, שהיית הילדה הטובה עם העולם המופלא,שינו את דעתם כי הפכת לילדה רוצחת, עם דם, בתוך גיהנום עם אש ורוע.

"אליס? מה עשית?" המכשפה לחשה לך...

"אליס, זה רק חלום..."לפתע אמר הפסיכולוג שלך, שהיה לו קול ממש כמו של אביך.

"לא! זה זיכרון, זיכרון חולני!" צרחת.

אחרי כמה שניות שוב פעם צרחת "זה.. אש!! אני בגיהנום!"

גיהנום ששמו ארץ הפלאות, שהוא שייך רק לך ילדונת.

זה המקום שלך.מקום בו גדלת בשקט, כשהיית בודדה.

זה היה המקום שלך לברוח, בחלום.

ארץ הפלאות שלך תמיד היה יפה, מלא בצמחים, פרפרים, עצים, חברים וצבעים.

בעיקר צבעים.

כחול, ורוד, סגול, אדמדם, צהוב, לבן, כל הצבעים היפים ביותר.

עכשיו יש לך רק 2 צבעים - שחור ואדום-דם.

חעחעחע את גוססת בתוך עצמך. מצחיק, לא?

"תתעלמי מזה, לכי לארץ הפלאות שלך" אמר הפסיכולוג.

"אני לא יכולה, אני לכודה!!  אני לכודה בעבר שלי!"

לכודה בתוך בית נשרף.

בהתחלה לא זיהית של מי הבית הזה.

אבל הוא שלך.

בנס הצילו אותך.

אבל את ההורים שלך לא הספיקו.

הם נשרפו כליל.

האנשים שהצילו אותך, הם נראו לך זרים.

אבל זה בסדר, הם באמת זרים.

"קראו לרופא! קראו לרופא!" אנשים צרחו זאת.

"אליס! נפצי את האשליה הזאת! לכי לארץ הפלאות שלך!" אביך אמר זאת מעט בכעס, אבל עדיין מאופק.

"ארץ הפלאות שלי נשבר, הוא נהרס, אין לו משמעות יותר בשבילי" אמרת בעצב.

"זה לא נכון, תנסי שוב" ענה בקול סבלני הפסיכולוג

"אוה, הנה אני שטה עם חבר... אבל זה נראה שונה.."

"שינויים זה טוב..שינוי זאת הדרך המהירה לשכוח"

לשכוח.. לשכוח את עצם העובדה שההורים שלך נשרפו למוות, שאת לבדך בעולם הגדול והאכזר.

ואין לך חברים.

יש לך רק את ארץ הפלאות שלך.

תמיד היה לך את ארץ הפלאות, זה היה מקום המפלט שלך.

שם הרגשת שייכת.

זה היה החלום שלך.

התיאור לחיים מושלמים.

"מה קרה לך? האם אתה משוגע?" את אומרת לארנב שיושב לידך, הרי לו קראת חבר.

"אני לא משוגע" עונה לך הפסיכולוג

"ארנב"

"זה לא נכון, זה אני"

"משהו פה לא בסדר.."

"משהו לא בסדר?" עונה הארנב עם קול משונה ,מעוות.

ארנב שלך מתנפץ, יוצא לו דם מהראש, ואז ים של מוות בולע אותך..

"זה הורג אותי! ארץ הפלאות שלי נהרס! אני משתגעת..." התחלת לייבב.

"תשכחי מזה, תזכרי שזה רק חלום"

לצערך, זה לא היה חלום.

זה היה המוח שלך.

איך שנשרף הבית שלך, ההורים שלך, נשרף ארץ הפלאות שלך.

הדברים הנפלאים ביותר שלך, נעלמו.

אין אותם יותר.

את לבדך בעולם, 

אליס.

הנה קישורים שבזכותם כתבתי את הקטע הזה:

http://www.youtube.com/watch?v=hGQ-y4XbI0s

הסרטון הזה לא מדבר הרבה, אבל הוא עדיין קשור.

http://www.youtube.com/watch?v=VR8wXsvUrBg