יחי המוות!
מצחיק לא?
כאילו, מוות, שיחיה הרבה..? טוב בכל מקרה.
אני חושבת ש-למות זה דבר טוב.
אפילו מעולה, אבל יש לו תנאי.
התנאי שלו הוא שרק אם עשית את כל מה שרצית לעשות, אתה מוכן למות.
בגיל 15-18 אי אפשר "להצדיק" התאבדות, מוות, כי אומרים שהם לא חיו מספיק.
אבל אם האנשים האלה חושבים כך, אז למה לא בעצם?
אם הנערים האלה הרגישו שהם מילאו את כל המטרות שהציבו לעצמם, אז למה לא?
אז הנה הסיבה למה לא.
ברגע שנער בן 18 מתאבד - סימן שהוא עדיין היה ילד.
ילד שלא הבין שכל החיים מחכים לו עוד.
שלמרות שהוא הגשים את כל המטרות והמשאלות שלו, הוא עדיין לא יכול למות.
בגיל ה-40 אולי היה רוצה להיות מורה לפיזיקה, או בגיל 30 היה רוצה להתחתן (מה שלא רצה בגיל 18).
בבקשה אנשים, לא משנה כמה רע לכם, כל עוד יש לכם חלומות ותקוות אל תמותו.
אל תהפכו את המוות, שיכול להיות קדוש ולבן ויפה, למוות קל ושחור.
נכון כאשר אתם חושבים על מוות, אתם חושבים שזה דבר רע?
DELETE IT.
זאת מחשבה שאני חושבת שהיא שגויה, מכל מיני סיבות, אבל הסיבה המרכזית היא שאם היה המוות היה טהור, ולא התאבדות בגיל צעיר או מוות ממחלה, אלא פשוט מוות כי מישהו החליט שהוא סיים את החלומות שלו, והגיע הזמן לעבור לעולם הבא.
שבוע טוב אנשים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Just Smile☺