מי עוד זוכר את דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני חודש? ודאי תזכרו שהיתה ביקורת קשה  - "כמו כל שנה". ובכל זאת - מאות עובדי המבקר עבדו שנה שלמה וכתבו ספר המחזיק יותר מאלף ומאתיים עמודים ! האין זה ראוי שנקדיש לספר הזה קצת יותר תשומת לב? היתכן שחודש אחרי הפרסום ,הדו"ח מעלה אבק?   לכן אני נוהג לפעמים לפתוח את הספר ולעיין בו. ובכל פתיחה מקרית כזאת, אני מוצא ספור מעניין , אפילו מעניין אישית.

למשל - פתחתי בעמוד ארבע מאות וששים וגיליתי ביקורת קשה על בתי הספר בירושלים , בעניין הקרוב לכיסי - תשלומי הורים!  כל משפט של המבקרת הוא ספור מדהים. שמעו דוגמאות: "בתי הספר העל יסודיים מחזיקים ביתרות כספים המסתכמות בעשרות ואף במאות אלפי שקלים בשנה"  -  כן - מאות אלפי שקלים!  ועוד משפט: "מסתמנת מגמה של אי שימוש בכל הכספים שנגבו מן ההורים בכל שנה למטרות שלשמן נועדו. כתוצאה מכך הם צוברים יתרות הגדלות משנה לשנה המושקעות בניירות ערך".  הבנתם - הכסף שלנו ההורים , מוחזק בידי בית הספר ומושקע בניירות ערך !   אז אם חשבתם שאינכם קשורים לשוק ניירות הערך  - כעת אתם קשורים!  המנהל והמזכירות של בית הספר קושרים בינינו ההורים לבין ניירות הערך!  תודו שעל זה לא חשבתם - שהמנהל והמזכירות טרודים בשאלה איך להחזיק שבע מאות אלף שקלים בלי להפסיד?  ואולי יש ביניהם שעוסקים בשאלה איך אפשר להרוויח כספים בהשקעה נכונה?

אינני יודע , אבל יש לי תחושה שכמה בתי ספר בארץ השקיעו גם במניות  בבורסה!

דברתי על כל אלה עם מנהל בית ספר שיש בו אלף שלש מאות וחמישים תלמידים והמבקרת שבדקה את ספריו בסוף השנה  מצאה שם בין חצי מליון שקלים לשבע מאות אלף.  יש לו הסברים למנהל: "רב הכסף בכלל לא שלו. משרד החינוך והעיריה  - כך הוא טוען הפכו את בתי הספר לשרות גביה.  בתי הספר גובים "אגרת שרותים" ובתי הספר גובים "אגרת בחינות בגרות", תשלומים לטיולים, לסל תרבות ועוד ועוד.

למשל התשלום לבחינות בגרות: בבית הספר כמאתים וחמישים נבחנים. כל אחד משלם למשרד החינוך עבור בחינות כחמש מאות שקלים והרי לך מאה עשרים וחמשה אלף שקלים שבית הספר גובה עבור משרד החינוך. הכסף מונח כמה חודשים בקופת בית הספר - וכך מצאה המבקרת "יתרות מושקעות בניירות ערך". המנהל "מצא" בדרך הזאת שלשים אלף שקלים ריווחי פק"מ!    אני לא רוצה להיות גובה הכספים שלהם" - אמר המנהל. אני צריך ללמד. ועוד הוסיף:"למה בכלל צריך לשלם עבור בחינות בגרות?"     והוא צודק! אנחנו ההורים כל כך התרגלנו לשלם לבתי הספר שהפסקנו לשאול ולדרוש בענייני יסוד: למה בכלל לשלם עבור בחינות?  איפה חוק חינוך חינם? למה בית הספר הפך לגובה כספים? למה מאות אלפי שקלים מונחים בבנקים  - בניירות ערך או כאבן שאין לה הופכין?  מי באמת יכול לפקח על הכסף הזה?

שר החינוך רובינשטיין הבטיח ועדה ציבורית לבחינת תשלומי ההורים שתסיים את עבודתה בתוך חודשיים! החודשיים כבר הרחק מאחורינו והסכם אין! שנת הלימודים החדשה כבר בפתח ועוילם גוילם כמנהגו! אנחנו ההורים של מיליון תלמידים נמשיך להזרים לתוך מערכת החינוך מאות מיליוני שקלים! 

מבקרת המדינה רמזה לנו כיצד מטפלים בכסף הזה . ומי שיכול כדאי לו לעיין מדי פעם בדו"ח המבקרת.

                                                                                                           שודר 21.06.1994