"בשעת חברה" מדברים מדי פעם על נפגעי תאונות דרכים . אני רוצה לדבר על אחת מן הסיבות לתאונות ולא על מה שמכונה "הגורם האנושי". לא על הנהג אלא על הכביש.  נהגים שנוהגים כעת בתוך הערים ושומעים אותנו - תיספרו כמה מהמורות יש לכם על הכביש?! בורות, שקעים, התעגלויות , נטיות, תיקונים , טלאים  בולטים וטלאים שקועים. הכי מרגיזים אותי שני סוגי מפגע בכבישהעירוני: קודם כל בורות של מערכת הביוב והטלפון. מי שנוסע בחיפה או בירושלים צריך כל הזמן לשים לב שלא לפול לתוך בור כזה! תהרגו אותי - אינני מבין למה אי אפשר לדאוג לכך שמכסה הבור יהיה בגובה הכביש!? נסעתי הנה ברחוב המלך ג'ורג' , כביש חדש ובו בורות מסוכנים! למה בכביש חדש צריך להיות בור? ויש כמובן תיקוני כביש לאחר שהניחו צנרת חדשה. למה התיקון הזה תמיד שוקע? למה הרשות העירונית לא דורשת מן הקבלן שהניח צינור ולא סגר את האספלט באיכות טובה, לבוא ולתקן את הכביש כעבור כמה חודשים? הרי בגלל ההזנחה הזאת אנחנו לא נוסעים על כבישים אלא על קטעי תיקונים ובין מהמורות! והכבישים המשובשים האלה הורסים מכוניות ובסופו של דבר גורמים לתאונות!

הלכתי אל דו"ח מבקרת המדינה וקראתי מה שהיא חושבת על מחלקת עבודות ציבוריות - מע"ץ. הכל כתוב ביובש של ביקורת. אבל מאחורי המלים מסתתרת תמונה עגומה. תכנון הכבישים מפגר אחרי ההתפתחויות בעולם ואחרי הצרכים בארץ. אם יש כבר תכנון - אין פועלים על פיו!    בונים כבישים באיכות ירודה , מתקנים כבישים מאוחר מדי ושוב לא באיכות מספקת. התקציבים אף פעם לא מספיקים , הביצוע תמיד מפגר אחרי התיכנון והשורה התחתונה תמיד - ביזבוז עצום - ביזבוז של מאות מליוני שקלים וגם מיליארדים.   ואלה סכומים שאנחנו לא מבינים בהם - אז שימשך הביזבוז!  "בשעת חברה" נחפש מאה שקלים לפנסיונר ומאה לעיוור. מי יכול לראות מיליארד שקל?

                                                                         שודר 12.07.1994