לא שמעתי שראש הממשלה שהוא גם שר הדתות , התפנה לעסוק במצוקתם של מאתיים עובדי מפעל "שפע " בערד. אתם אולי לא יודעים מה קרה שם, כי בין בורסה לעסקי השלום, מי יכול לשים לב למאתיים פועלים שמפעלם נסגר בגלל ....ענייני כשרות!
הסיפור הוא משהו מן המאה הקודמת: הרבנות הראשית והבד"ץ רבים ביניהם מי יעניק כשרות למפעל מזון בערד - ומאתיים הפועלים נשלחים הביתה עד שהריב יסתיים! מה שאותי מרגיז זה הציבור החילוני - שקורא סיפור כזה ולא קם ליזעוק! הגיע הזמן שהציבור החילוני יוציא מתוכו כוחות שיפעלו נגד האגרסיביות של הבד"ץ בסוגיית הכשרות. לא עובר שבוע בלי ידיעה על מפעל שמתכופף מול לחץ הבד"ץ : "כל הצימוקים יובאו לארץ רק בידי הבד"ץ", "בנק לאומי נכנע לבד"ץ" ועוד כותרות מוזרות! איפה הקליינט החילוני? הוא חי כנראה בקיץ על פי שעון חורף ובמאה העשרים על פי שעון המאה ה-13!
כשבאתי לאולפן , בחוץ עוד היה אור אחרון . חם אבל מה שנקרא אצלנו "שעת בין ערביים נעימה". בשבוע הבא - השעה הנעימה הזאת תעלם מסדר יומנו! למה? כי מישהו בציבור הדתי - חרדי העלה פעם את הטענה שלמתפללים בימי הסליחות קשה לקום בבוקר בחשכה ולכן שעון החורף מונהג אצלנו באמצע הקיץ. בסוף השבוע נכריז על סיום הקיץ! רוב הציבור , ובכלל זה גם דתיים רבים, ירטון וירגז, אבל לא יעשה כלום! כי אנחנו ציבור שמעסיקים אותו ב"עניינים גדולים" היסטוריים , היסטריים - ואין לנו כח לעניינים "קטנים". מי עוד יכול לתקן עיוות טפשי כזה כמו שעון חורף בקיץ?!
הישלמנו גם עם זה שיש לנו ממשלה עם משרדים בלי שרים. מי עוד זוכר מתי אריה דרעי עזב את משרד הפנים? אבל למי איכפת שאין שם שר? הנה מגיע שעון הקיץ וכולנו מנידים ראש, כי מי יכול להרגיז את ראש הממשלה , שהוא שר הפנים , בעניין פעוט כל כך!? לא היסטורי?!
1994