עוד שבוע
עמוס בLPC מסתיים, ואני סוף סוף
מוצאת זמן לעדכן קצת. בימים האחרונים הלכתי לישון כל יום בסביבות שתיים וחצי
והתעוררתי בשבע, והבנתי סופית – אי אפשר ככה! אני צריכה שעות שינה כדי לתפקד (וזה
לא שיש לנו ממש זמן לשנ"צ פה). גם אם בארץ זה עוד היה איכשהו אפשרי, פה עם כל
כך הרבה פעילויות ועבודה ודברים לעשות זה פשוט לא. אז כן, זה קשה ללכת לישון מוקדם
כשגרים בפנימיה ותמיד יש אנשים לדבר איתם ודברים שצריך לעשות, אבל החלטתי שמעכשיו
אני מנסה להקפיד על שבע שעות שינה בלילה. פחח, נראה כמה זמן זה יחזיק...
ביום שני
היתה הרצאה על קבלה לאוניברסיטאות שדי הכניסה את כולם למוטיבציה אבל גם היתה די
מייאשת כי היא הסבירה על הקריטריונים הסופר גבוהים של האוניברסיטאות הטובות. אני בעד
לפרוש לניקוי רחובות :)
בערב הלכתי
לפגישה של קבוצת הצילום – סתם רציתי לראות איך זה. האמת שזה ממש מעניין, הם מקבלים
"אתגר" כל שבוע ואז כולם מציגים את התמונות שהם צילמו ומדברים עליהן.
והאנשים פה ממש מוכשרים!
ביום שלישי
לא היה משהו מיוחד, חוץ מזה שהכרזתי בארוחת צהריים על שליחת הפוסטרים לקולג'ים
האחרים שאני עוזרת לארגן – ואז גיליתי שאני בכלל לא יכולה להיות בזמן שעושים את
זה, יש לי בלט. לא נורא, לפחות היתה לי הזדמנות לצעוק בקנטין :) האמת שיום שלישי
היה היום הראשון פה שלא הרגשתי טיפשה! בביולוגיה עזרתי לאנשים אחרים להבין איך
לכתוב את הניסויים שלהם, כשבדרך כלל אני זו שבוהה בדף ותוהה מה עושים, ובכלכלה
הצלחתי לענות על שאלות של המורה כשבדרך כלל אני פשוט לא מבינה חצי מהמשפטים שלה
ועד שאני מעתיקה מהלוח היא כבר קופצת לנושא אחר. אז אולי זה יתחיל להשתפר. זה די
קשה, להרגיש טיפשה כל הזמן. כולם פה לא רק תלמידים מעולים עם אנגלית טובה; הם גם
אינטלגנטים, הם חושבים לעומק. בישראל הייתי תלמידה טובה ולא השקעתי המון זמן בלימודים, כאן אני משקיעה כל כך הרבה יותר אבל אני אפילו לא תלמידה ממוצעת. זה קצת
מרסק את הביטחון העצמי שלך.
ביום רביעי
היתה פגישה לקראת ACE- African cultural evening, שהולך להיות מטורף
בהחלט! ויש גם קנטין פרטי אחריו, אז בכלל :) ואני הולכת להופיע בו בריקודים
אפריקאיים!
ביום חמישי
היו את האודישנים לIP – independent
project של ביטה, שזה בעצם הפרויקט הסופי של הסקנדיירז בתיאטרון. היא
עומדת לעשות פרויקט של תיאטרון מחול אז היא צריכה רקדניות, והתקבלתי! זה הולך
להיות די מגניב האמת, ואני עומדת להופיע בבגרות אחרי הכל – שווה ביותר :)
זה היה שבוע
די ארוך, המון דד ליינים ושטויות, לכתוב מאמר בכלכלה שלקח לי שעות, ניסויים בכימיה
ובביולוגיה ופרזנטציה באנגלית. דרך אגב, סוף סוף החלפתי מאנגלית A לB, אבל נראה לי שזה רק הולכת להיות
יותר עבודה – הם מקבלים המון שיעורי בית לעומת מה שהיה לי קודם. אבל לפחות הם יהיו
קלים יותר, אני מקווה... אחרי שבוע כזה ואחרי שהייתי גייטד כל כך הרבה זמן מה שהכי
התאים היה להשתחרר קצת! אז בשישי יצאנו למסיבת הלאווין מטורפת בסנטרל :) חזרתי עם
צבע על הפנים, על השיער ועל הבגדים (זה היה מין צבע מוזר שזוהר בחושך, אל תשאלו) אבל
היה ממש ממש כיף. אחרי שחזרנו הלכתי לדיי רום של בלוק 4 וסתם דיברתי עם קווינטון
(צרפת) איזה שעתיים, והלכתי לישון ממש מאוחר.
ביום שבת לא
עשיתי יותר מדי, בערב יצאנו לpacific
coffee – בית קפה חמוד וסתם עשינו שטויות.
ביום ראשון
קמתי מוקדם, רצתי לשער למצוא את שני וכמובן שלא מצאתי אותה – היינו אמורות לפגוש
ארכיטקט ישראלי שהגיע לראות את הקולג', כי יש דיבורים על פתיחת קולג' בישראל! מסתבר
שהוא הגיע מוקדם ממה שחשבנו ואז הוא מצא את שני והיא עשתה לו סיור, בזמן שאני
חיפשתי אחריהם. בסוף מצאתי אותם והלכנו לבית של היילי, המורה היהודיה-אוהבת-ישראל
שלנו. שם גיליתי שהארכיטקט היקר שלנו הוא אדם מתנשא ובלתי נסבל בעליל, שדאג לספר
לנו כמה וכמה פעמים על מלון הבוטיק המקסים שהוא בנה בתל אביב, בית הספר המדהים
שהוא בנה בהרצליה ובאופן כללי על כמה שהוא נפלא.
לא סובלת
אנשים כאלה.
בשביל זה
קמתי מוקדם ביום ראשון בבוקר??
אחר כך הכנתי
פתיתים לצהריים (האוכל בקנטין היה ממש מגעיל) ולא מעט אנשים באו לטעום – זה יצא די
טוב האמת! אחר כך הלכתי להכין מצגת לסלף טוט עם סלמה, ואז לחזרה לקראת ACE (למדנו ריקוד
אפריקאי מטורף).
בערב היתה
שיחה עם ניצול שואה בקומון רום, המון אנשים באו לשמוע וזה היה די מרגש...
משם הלכתי
לפגישה לקראת צ'יינה וויק – לימדתי את כולם לרקוד הורה, הפכתי את זה לקצת יותר
מעניין מרק לרקוד במעגלים ואנחנו הולכים להופיע עם זה בערב התרבות שלנו שם! אין ספק
שלראות חבורה של אנשים מכל העולם מנסה לרקוד הורה היה מצחיק ביותר.
ביום שני,
קרה דבר מדהים! בית הספר החליט לצ'פר אותנו ולתת לנו יום חופש, זה היה מיועד בעיקר
לסקנדיירז עם אינספור הדד ליינים והעבודות שלהם, ולנו... לנו זה פשוט היה יום חופש
:) אחרי שעשיתי בעיקר כלום כל היום (היי, הלכתי למה און שן לאכול גלידה! עשיתי משהו!)
היתה לנו בערב ארוחת ערב לכבוד ההאלווין עם המון אוכל טעים ותחפושות מגניבות.
אה ושכחתי
לספר את הדבר הכי מטורף! לאורך הימים האחרונים התנהל בקולג' משחק הfreaky friend – הגרסה ההאלווינית
של הגמד והענק, כשהמטרה היא לעשות דברים מוזרים לפריקי פרינד שלך. הפריקי פרינד
שלי נכנס לחדר שלי באמצע הלילה עם עוד אנשים עם מסכות והפחיד אותי, ויום אחרי הוא
גם גנב לי את קרש העץ שנמצא מתחת למזרון – אז כשיושבים על המזרון נופלים. לפחות הוא
הביא לי גם חבילת שוקולד :). אני הייתי פריקי פרינד נחמדה יחסית – רק הדבקתי לו את
החפצים לקירות וגם החבאתי לו גלידה כפיצוי – אבל אנשים פה הלכו עם זה די רחוק! אנשים
קנו לב אמיתי של חזיר והשאירו אותו על השולחן של הפריקי פרינד שלהם, או החביאו צפרדעים בחדר ושטויות
שכאלו. היו גם כאלה שהלכו על דברים מצחיקים למשל גנבו את כל הנעליים השמאליות, עטפו
את המיטה והארון בניילון נצמד או מילאו את החדר בנייר טואלט. למשל יארה, הסקנדייר
האהובה שלי הדביקה בפוטושופ את תמונה של הראש של נאסר על גוף של ברבי ותלתה תמונות
שלו בכל הקולג' עם הכיתוב I
look fat in this dress! – זה היה אחד הטובים. חוץ מזה בלי קשר
למשחק אני וסופיה ממש נכנסנו לעניין ההלאווין, אז הלכנו וכתבנו על המראה בשירותים מסרים
מפחידים והשארנו פתקים מלחיצים בתוך התאים, וגם הדבקנו את הנעליים של קיט לקיר
וגנבנו לה את האוכל.
היה הלאווין מוצלח
ביותר!
ביום שני
בערב היתה עוד חזרה לקראת ACE,
הפעם לקראת סצנה שקיט החליטה בעצמה שאני אשתתף בה. מיותר לציין שאין לי שום כישרון
או יכולת לשחק. אבל הקטע במקום הזה הוא לאתגר את עצמך ולעשות דברים שבחיים לא חשבת
שתעשה! אז החלטתי שאני זורמת ומביכה את עצמי עד הסוף :)
אני פה כבר
חודשיים. אני פשוט לא מאמינה. עוד שלושה שבועות צ'יינה וויק, ואז עוד שלושה שבועות
ואני בבית. זה הולך לעבור בטיל.
מוזר להגיד,
אבל אני חושבת שעכשיו הגעתי סוף סוף לרגע שאני יכולה להגיד בלב שלם שאני מרגישה פה
בבית.
ושאני אוהבת
את המקום הזה.
וגם אוהבת אתכם
כמובן :)
מאיה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
