השבוע הזה
עבר כל כך מהר, בקושי הספקתי למצמץ וזה כבר יום שבת. היה שבוע עמוס אבל ממש כיפי,
אני אנסה לרשום אבל אני לא ממש זוכרת את כל מה שעשיתי. הזמן פה עובר בלי שמרגישים
בכלל. קצת עצוב האמת.
ביום שני היה
בוחן באנגלית שהלך סביר, אבל אני ממילא מתכוונת להוריד רמה את האנגלית אז זה לא
ממש משנה. אחר הלימודים היתה מצגת על צ'יינה וויק, סיפרו לנו קצת יותר על מה שיהיה
שם וניסו ללמד אותנו מילים שימושיות במנדרינית – שכחתי את כולן.
אה, ואני ממש
ממש חייבת להתאמן על כישורי הצ'ופסטיקס שלי. אין שם סכו"ם, בשום מקום. מה שכן
יש שם זה אוכל מוזר!
ביום שלישי,
כמו כל יום שלישי, רצתי מפגישה לפגישה, אמנסטי, דיבייט, צ'יינה וויק גם רקדתי קצת
באמצע. הקשר עם השותפות עלה מדרגה (חח אתם לא רוצים לדעת למה) וגם הלכתי לפגישה
בקשר לrunning to stop the
traffic, מירוץ שליחים של 24 שעות שמתקיים השנה בפעם השנייה, במטרה להעלות
מודעות ולגייס כסף לארגון שנלחם בסחר בבני אדם. הארגון מציל ילדים נפאליים שנמכרו
על ידי המשפחות שלהם לקרקסים בהודו, שם מנצלים אותם ומתעללים בהם. המירוץ הזה הוא
יוזמה של תלמידי הקולג', וזה אירוע פשוט מטורף – בתי ספר מכל הונג קונג שולחים
נבחרות, ספונסרים תורמים כסף, תלמידי הקולג' עוזרים לתפעל והמטרה השנה היא לגייס
500 אלף דולר הונג קונגי (אנחנו כבר בחצי הדרך!). אני חייבת לציין שזה היה די מרגש
לשמוע את ריי, הבחור שמארגן את זה. הוא פשוט אדם מעורר השראה, הקיץ למשל הוא נסע
לבד לנפאל להתנדב עם הילדים שהארגון הציל.
ביום רביעי
התעוררנו לUWC COP DAY!
יום שלם בלי לימודים, עם סדנאות והרצאות עם בוגרים, תלמידים ומורים. פשוט יום
מדהים. בבוקר שמעתי הרצאה מקלווין לינג, בוגר של הקולג' שלנו שלמד רפואה ועובד כדי
לשפר את מצב הבריאות במדינות שונות באפריקה.
אחר כך הלכתי
לשיחה עם פוג'ה, בוגרת הקולג' בהודו
שהתנדבה בהודו במשך שנה בכפרים מבודדים. הרעיון של ההתנדבות שלה היה מעניין
במיוחד, הא לימדה את המקומיים איך לכתוב סיפורים ולהקליט אותם ואז היא יצרה איתם
תוכניות רדיו. המטרה היתה להשתמש בתוכניות האלה כדי להציף נושאים שבדרך כלל לא
ידברו עליהם, למשל אלימות נגד נשים, או גם כדי לשכנע אותם לשפר את תנאי החיים שלהם
– לבנות שירותים טובים יותר, לשמור על ההגיינה. בקיצור היה ממש מעניין ונתן לי
הרבה חומר למחשבה!
אחר כך הלכתי
לסדנה מדהימה עם כריס הווארד, בוגר של אטלנטיק קולג' (ווילס) שסיים את הלימודים
ב1969! הוא הקים בעצמו 10 בתי ספר בכפרים מבודדים בקמבודיה, ואי אפשר לשמוע אותו
מדבר על זה ולהישאר אדיש. פשוט רואים בעיניים של הבן אדם כמה חשוב לו לעזור לילדים
האלה, כמה איכפת לו. מטרת הסדנה היתה לחשוב בעצמנו על רעיונות דרכים שבהן אפשר
לשפר את בתי הספר האלה (דרך אגב המטרה היא לבנות כ500 בתי ספר ב10 השנים הקרובות!
הבאים יהיו בסרי לנקה ובמדינה כלשהי באפריקה). היה מרתק.
אחרי ברביקיו
כארוחת צהריים, היו סדנאות שתלמידים העבירו – שמעתי את ריי מספר על החוויות שלו
בנפאל בקיץ, את פאולה (מקסיקו) מספרת על החיים בצל מלחמות הסמים בדרום אמריקה ואת
התלמידים שיצאו למשלחת לצפון קוריאה מספרים על המדינה המשוגעת ביותר עלי אדמות.
דרך אגב, ידעתם שהנכד של קים ג'ונג איל, הנשיא של צפון קוריאה, היה אמור ללמוד
אצלנו בקולג'? אבל הוא לא קיבל וויזה, והוא נסע ללמוד בUWC מוסטאר. חבל, זה היה יכול להיות
פשוט מטורף אם הוא היה לומד איתנו.
זה באמת היה
יום מעורר השראה, לפגוש את כל האנשים האלה שעושים משהו באמת מדהים עם החיים שלהם,
עוזרים לאנשים אחרים ומקריבים את הנוחות והחיים הפרטיים שלהם לטובת אחרים. אנשים
שחיים בשביל מטרה, שיש להם להט בעיניים ורצון לשנות. זה גורם לי לחשוב; מה אני
רוצה לעשות עם החיים שלי, מה אני רוצה להשיג. מזכיר לי מה הדברים החשובים באמת.
ובשביל זה באתי, בשביל אנשים כאלה, בשביל זה הקולג'ים האלה קיימים.
אחרי ארוחת
ערב מהירה, שיחת סקייפ עם יואבי שהיתה לו יומולדת 12 (הוא כבר קיבל את המתנה שלו,
אל דאגה) התקלחתי ורצתי לפגישה בקשר לצ'יינה וויק. אני מארגנת את ערב התרבות, מה
שאומר הרבה אחריות והרבה לחץ, ובנוסף אני גם צריכה להכין מערכי שיעור – אנחנו הרי
נוסעים ללמד אנגלית! כשחזרתי הייתי כל כך עייפה ופשוט קרסתי על המיטה ונרדמתי, למרות הר שיעורי
הבית ההולך ותופח שיש לי.
אם כבר
הזכרנו את הר שיעורי הבית, הנה טעימה קטנה מהדברים שאני צריכה לעשות:
2 מצגות באורך של חצי שעה כל אחת, בשביל שיעור ספרות
עולם
פרויקט
באנגלית על פרסום, כולל מצגת על הפרויקט
דו"חות
ניסוי בכימיה וביולוגיה
ניתוח של
מאמר בכלכלה
ללמוד למבחן
בכימיה
לעבוד על
החיבורים שלי לספרות עברית
רפלקשנס
(חיבורים קצרים על הצ'ואן סייז)
להכין סולו
לאודישנים של ביטה
ועוד ועוד
ועוד...
ואפילו לא
הזכרתי סתם שיעורי בית רגילים, שכמעט תמיד צריך להכין מהיום להיום – כי זה מה
שקורה כשיש רק שישה מקצועות!
אז כן, אני
קצת כורעת תחת העומס.
אבל אל
תדאגו, זאת רק ההתחלה.
זה יהיה הרבה
הרבה יותר עמוס בהמשך!
ביום חמישי
היו חזרות לקראת הפתיחה הרשמית של האסמבלי הול שהיתה אמורה להתקיים למחרת, אז המון
דברים התבטלו. בספונטניות לגמרי יצאתי עם סופי לאכול ארוחת ערב במסעדה סינית
מגניבה, שאין לנו מושג איך קוראים לה אפילו (הכל היה בסינית) אבל היה בה אוכל
מעולה! חזרנו מהר לעוד פגישה בשביל הוויזה לסין ואז גילינו שאין בלוק מיטינג באותו
יום, גם זה התבטל כי אנשים היו בחזרות. במקום זה היתה לי שיחה ממש מעניינת עם מון
על פוליטיקה באנגליה :) בלילה ניסיתי להכין את דו"ח הניסוי שלי בכימיה בזמן
שאנשים בחדר עושים מדיטציה הזויה במיוחד. נו, LPC, למה אפשר לצפות.
ביום שישי
אחרי הלימודים היתה פגישה עם מורים מהקולג' ההודי והנורווגי (המון אנשים מקולג'ים
אחרים באו לבקר כאן השבוע) שהיתה ממש מעניינת, ואז אני, לאורה, קיט ולואקה שקענו
בשיחה על העתיד שלנו והחיים ושאר ירקות. אחר כך הגעתי לדיי רום של בלוק 2 לעוד
שיחה מעניינת עם מיקי, קים ופביאנה ואז רצתי להתקלח, התלבשתי בצורה רשמית למדי
והלכתי לקבל את האורחים שהגיעו לאירוע פתיחת האסמבלי הול. הסבר קצר – האסמבלי הול
זה האודיטוריום החדש שנבנה בקולג', אז הזמינו המון אנשים חשובים והכינו הופעות
לכבודם. אחרי האירוע (שהיה מוצלח למדי) הלכתי עם טרבור, ריצ'רד ושני לראות סרט.
באמצע הסרט פתאום הבנתי שאיבדתי את המצלמה שלי באירוע (אני ממש מוכשרת) אז הלכנו
לחפש אותה ולא מצאנו, והייתי ממש מבואסת כי לא העליתי עדיין את התמונות למחשב.
כשחזרתי לחדר גיליתי שמישהו מצא אותה ושם אותה על השולחן שלי! קשה לתאר איך שמחתי.
ביום שבת
קמתי מוקדם לעבוד עם סלמה על המצגת שלנו לספרות העולם, אכלתי ארוחת צהריים ואז
הלכתי לאכול את העוגיות שנאשווה ושני הכינו, (הייתי אמורה לעזור להן לאפות אבל הן
לא מצאו אותי, כך שבסוף רק אכלתי) ואז הלכתי לבריכה! היה ממש כיף, אני צריכה לנצל
את הבריכה הזאת יותר. אחר כך היתה פגישה של UWS, ואז סוף סוף סיימתי לכתוב את הדו"ח
לכימיה (יש הרבה כאלה). בערב היילי הזמינה אותי, את שני ואת ליאת לכבוד שמחת תורה,
וקיבלנו שייק פירות טעים במיוחד. אחר כך הלכנו לחגוג יומולדת לריאן :)
טוב חברים,
למרות שזה יום ראשון ואני עצלנית והכל הגיע הזמן לעבוד קצת. נראה לי שאני אלך לשבת
לי ליד הבריכה כי חבל להישאר בחדר ביום יפה שכזה :)
פחות מחודשיים ואני בארץ!
אוהבת המון.
מאיה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
