ביום חמישי
היהinternational suit up day !
כולם, בתור בדיחה, התלבשו ממש רשמי והלכו ככה לשיעורים - הבנים בחליפות, הבנות
בחצאיות וחולצות מחויטות. זה היה אחד המצחיקים, הרגשתי ממש אשת עסקים חשובה :)
סטלה המורה למתמטיקה כל כך התלהבה שהעברנו חצי מהשיעור בלצלם תמונות ולהרגיש
מגניבים. בהפסקה מכרנו עוגיות בשביל לגייס כסף לקייג' דוולרס, מה שהיה הצלחה
מסחררת (הן היו ממש ממש טובות!) ואחרי הלימודים עברתי לבגדים רגילים ויצאתי עם
קייג' דוולרס בפעם הראשונה, סוף סוף. לא הלכנו לראות את הבתים והכלובים, נסענו
למקום שמפעילה עמותה כלשהי, שאליו הילדים שגרים בבבתי הכלובים האלו יכולים לבוא
ללמוד אחרי שעות בית הספר. התפקיד שלנו זה לעזור להם בלימודים ובשיעורים, כי ההנחה
היא שהדבר היחיד שיכול להוציא אותם מהמעגל הנורא של העוני זה רכישת השכלה. היה לנו
תדרוך עם העובדת הסוציאלית שמפעילה את המקום, וקצת התאכזבתי כי ממש קיוויתי שנוכל
לעשות להם עוד פעילויות לצד הלימודים, דברים שקצת ישמחו אותם. אבל אין סיכוי שהיא
תתן לנו לעשות שום דבר, מותר לנו לקחת אותם לאנשהו פעם בחודש בערך אבל חוץ מזה –
לימודים לימודים לימודים. זאת לא רק העובדת הסוציאלית; התרבות בהונג קונג היא
שילדים פשוט צריכים ללמוד כל הזמן. למשל ניקי, שהוא הודי שגדל בהונג קונג ונמצא גם
בקבוצה של קייג' דוולרס, בכלל לא הבין למה לדעתי זאת בעיה – הוא אמר לי שככה זה,
גם הוא גדל ככה, חזר מבית הספר וישב ללמוד. לדעתי זה די עצוב... אבל אי אפשר לשנות
הכל.
אחרי שחזרנו
לקחנו אוכל מהקנטין והלכנו לאפות מהר עוד עוגיות, שמכרנו בבלוק מיטינגס שהתקיימו
בערב. גייסנו בערך 2000 דולר הונג קונגי, שזה מעולה!
אחרי יום כל
כך עמוס חזרתי לחדר ולא הייתי מסוגלת לעשות כלום, פשוט קרסתי על המיטה והלכתי לישון
בלי לעשות שום דבר מהדברים שהייתי צריכה לעשות.
ביום שישי
היה music night בבית של המנהל, וזה היה ממש יפה. יש כאן אנשים כל כך מוכשרים! היו לא מעט
שהופיעו, ניגנו ושרו, וזה היה די מרגש. בערב ראינו את הסרט ברבור שחור שהספקתי
לשכוח כמה מטריד הוא.
ביום שבת התעוררתי
בבוקר והחלטתי שאני מסיימת לקרוא את הספר בשביל ספרות העולם עכשיו, ויהי מה. אני
צריכה להכין עליו שתי פרזטציות, חצי שעה כל אחת, לשבוע הבא.
פשוט תהרגו
אותי וזהו.
אחר כך עשיתי
כביסה, הלכתי לחדר כושר לשעה וחצי ואז אחרי ארוחת הערב היה CAFÉ! למי שלא זוכר, זה אירוע שבו
כולם מתחפשים לפי נושא מסוים ויש כל מיני הופעות מצחיקות ותחרויות וכאלה. הנושא
הפעם היה ג'ונגל, כולם התחפשו והיה פשוט נהדר, היו הופעות ממש טובות! ההופעה
האחרונה היתה פשוט מטורפת, שלושה סקנדיירז מוכשרים שלומדים תיאטרון החליטו להדגים
לפירסטיירז איך נראה יום ראשון טיפוסי של סקנדיירז. זה היה כל כך מצחיק, אי אפשר
לתאר בכלל. אחר כך אני, לואקה, סופיה וקיט הלכנו לגג של בלוק 3 וסתם דיברנו לנו
במשך שעתיים ואז היתה אמורה לנו קנטין פרטי, שהתבטלה כי מישהו דרך על אחד הכבלים
ושבר משהו והמוזיקה לא עבדה, אז סתם הלכנו לחדר של טרבור ורקדנו. זה היה כל כך מאכזב,
כולם ממש חיכו למסיבה הזאת. אחר כך הלכנו לאכול, כי זה מה שאנחנו תמיד עושים,
והכנתי פתיתים שיצאו ממש טעימים וקיט הכינה פסטה (אנחנו שמנים אני יודעת.)
היום
התעוררתי בשעה 12 ורבע כשהייתי צריכה להיות בקנטין ב12 וחצי, בשביל האמנסטי בראנץ'
(הסבר בפוסט הקודם). האמת שזה הלך מעולה, המון אנשים עזרו וכתבו מכתבים.
אחר כך
דיברתי עם המשפחה בסקייפ ופשוט נכנסתי לדיכאון, אני מתגעגעת אליהם כל כך.
געגוע זה מצב
תמידי, מתמשך, במקום הזה. זה לא עוזב אותך לרגע, אבל יש רגעים שזה פשוט נהיה יותר
מדי בשבילי. היום אבא בדיוק חזר מפורטוגל מנסיעה של העבודה. כשדיברנו בסקייפ הוא
שאל אם אני זוכרת שכשהייתי קטנה בבקרים אחרי שהוא היה חוזר מחו"ל הייתי קופצת
על המזוודה ומחפשת מתנות... אחרי השיחה הייתי כל כך עצובה, לא הצלחתי להתרכז בשום
דבר.
אחרי ארוחת
הערב קמילו עשה voice
מוזר ביותר על סטלין, לא ממש הבנתי מה שהלך שם, ואז אני ובייטה הלכנו לצלם תמונות
בשביל הפרויקט שלנו באנגלית. למדנו על פרסום ואמצעי שכנוע, ועכשיו אנחנו צריכים
להכין פרויקט שבו אנחנו מפרסמים משהו. החלטנו לפרסם שוקו חם אז צילמנו המון אנשים
שותים שוקו ונעשה מזה משהו מגניב.
עכשיו אני
אלך ללמוד קצת, אין ברירה.
אוהבת המון,
ומתגעגעת.
מאיה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
