בואי, תבחרי.

איזה משני אלה את מוותרת, איזה תהליך את מוותרת עליו.

מופע הסיום או אולי המחנ"ק עם החניכות.

בכל מקרה, אני מפסידה.

ולמה כל זה? בגלל שאין לנו מרכז נורמלי.

למה?

הרגע יש פיתרון, אבל יצאתי חסרת אחריות, אני מפחדת וכל כך לא רוצה לדעת את התגובה של כולם למה שהלך..

את האמת, אני לא החסרת אחריות, אבל זה היה באחריותי וזה התפקשש. אז כל אחד יבחר איך לקרוא לזה. כרגע, אני נחשבת חסרת אחריות.

שונאת שאני יוצאת אשמה כשאני לא!

שונאת את זה!!

ובסוף גם נדפקתי עם עוד אנשים!

 אם תמיד שנאתי משחקי תפקידים והצורה היחידה בה שיחקתי בבובות היא לשבור אותן.

זה אמור לומר עלי משהו?