לעזאזל עם הכל.

בהצלחה עם זה.

רציתי לסיים עם זה כבר.. טוב, יש מועד ב.

וככה הלך לי החופש הגדול לגמרי. סופית.

85 זה לא נמוך אבל אני רוצה מעל 95.. אז יש הפרש..

כן, אני מתבכיינת על כלום, אני חננה .

אבל ראבק.. אני מעדיפה לעשות שוב מאשר להישאר עם ההרגשה של הפספוס הזה.

אני יודעת, אני יודעת את זה.  אוף. לא אוהבת מועדי ב.

ביטחון אחד יש. הבטחה אחת טובה. למרות הכל.

חחחח אני כזאת חננה אלוהים ישמור.

להתגעגע לדבר שמעולם לא היה.

למה זה חייב לקרות תמיד?