כבר אחרי 18. אני יכולה להכריח את הבנאדם.

אני רוצה לשבת על כוס קפה איתו בעיר.

לשבת ולבהות בו בעיקר. לדבר כמו שני זרים

כי בסופו של דבר זה מה שאנחנו.

אני רוצה לראות את הפנים שלו, את הגובה שלו.

להכיר את הסיפור מהצד שלו.

לא, אני לא אבוא בטענות ודרישות.

אין לי שום ציפיה לעשיה מצידו.

אני רק רוצה לדעת מה הוא.

אבל זה לא יתקבל בצורה טובה משום צד.

״את היית פרי טיפוחו וקרובה תחת חום כנפיו.

איך זה משפיע עכשיו?״