אני מפסיקה עם מה שעושה לי רע.

הגיע הזמן להפסיק עם הקיבעון המחשבתי.

הבנתי מה איכפת לי, הבנתי מה חסר.

ונמאס לי למשוך הכל.

אני מפסיקה את זה,

את הניגוד הפנימי הזה, אני מפסיקה עם זה.

אני מתנתקת.

אני מרגישה את השקט הזה הרבה יותר טוב עכשיו,

יש את הצלילות הידועה והטוהר ההתחלתי.

את הפלצנות שמתפוצצת מכל פינה.

להתראות לעבדות(;