והינה ננגמר לו עוד ערב גשום ודכאוני שבו אני שוב חושבת על אהבה..אני כל כך משתוקקת למישהו שיהיה לצידי....פשוט זועקת לזה....ושוב כל המחשבות האלה מציפות אותי...
אולי זה הגשם שגורם לי שוב לחשוב על כל זה.
המחשבות הנאיביות והבנאליות האלה על אהבה..על זוגות מאוהבים..ועל כמה שמדהים זה היה יכול להיות,
אם היה לי את החצי השני שלי פה לצידי...גם אני רוצה שהכל יהיה
כמו בסרטון שלי קיוט קאפל,כולם רוצים.
אבל מה שהכי משגע אותי זה זה שאני יודעת שהאחד שלי חי ונושם והולך עכשיו איפשהו ואני
אפילו לא יודעת מי זה....ואני כל כך זקוקה לו!! עוד לפני שאני מכירה אותו...
מישהו יכול לחשוב ביג דיל..
אבל אני חולת אהבה..אני רומנטיקאית מאז ומתמיד..נבראתי בשביל אהבה...ואני לא מסוגלת להמשיך ככה..
להמשיך להיות לבד..זה פשוט מוציא אותי מדעתי...
אני רוצה משהו אמיתי..להתחבק בלי סוף..לתת לו נשיקות על האף..
להירדם בזרועותיו,להתעורר ליד מישהו שאני אוהבת.מישהו שאני יודעת שגם הוא מרגיש את זה כלפי.
מישהו שאני יכולה לבטוח בו כמו בעצמי,שיקדם אותי ולא ישבור אותי עוד יותר.
Lifehouse- you and me