כבר חשבתי שאני בדרך לצאת מהחרא שעברתי, שאני חוזרת למי שיכולתי להיות, אבל אקסי הוכיח לי היום שהוא יכול לחזור ולשחק בי. בקלילות עשה איזו מניפולציה זולה והביך אותי מול הורי כול הכיתה של הבן הקטן. והוא לא אידיוט. הוא יודע שאני לא אחזיר באותה מטבע.
הרגשתי ערומה, מבויישת. מושפלת שוב. ובעיקר הרגשתי שאני לא מוכנה שזה יקרה לי יותר לעולם. הוא עשה את מה שהוא תמיד עושה, בגלל זה התגרשנו, אבל אני לא חייבת לעשות את מה שאני תמיד עושה ולספוג את זה.
כשהתגרשנו החלטתי לשתוק על כל ההתעללות המינית ואפילו הנפשית, ולא לעשות עם זה כלום, למרות שיש לי הוכחות לאורך השנים. הוא האבא של הילדים שלי, את הנעשה אין להשיב ולעולם לעולם לא הייתי רוצה שהילדים שלי ידעו דבר כזה על אבא שלהם. אני לא חושבת שזה משהו שמישהו צריך להתמודד איתו. אבל היום, כשהרגשתי כל כך מושפלת וחסרת יכולת להחזיר- היום כל כך קשה לי לשתוק. היגיע הזמן שהוא ירגיש מושפל וחסר יכולת להתגונן, שהוא ישלם על החרא שהוא עשה לי. לא רק כנקמה (כן, הייתי רוצה לנקום- אבל המחיר יקר מידי לילדים), אלה גם כדי להעמיד אותו במקומו, אולי אפילו שהוא יאלץ להתמודד עם עצמו, עם מי שהוא ועם מה שהוא עשה, לעמוד מול כול מי שהוא מכיר ולהתמודד עם זה, ואולי אפילו להתנצל. אולי זה יגרום לו לכבד אחרים כמו שהוא מכבד את עצמו. אולי אפילו לכבד אותי.
ואני בצומת הזו עכשיו. לשתוק אני כבר לא יכולה. עברתי את המקום הזה. לחשוף את מה שעברתי אני חוששת כי אני לא רוצה לפגוע ביילדינו, ואני לא יודעת מה לעשות. רעיונות מישהו?
אני מודה. זה לא מכובד, ולא אצילי ולא... אבל העובדה שגם כעת, חצי שנה אחרי הגרושים הוא יכול להמשיך ולהשפיל אותי (גם אם כבר לא מינית), המחשבה הזו מטריפה אותי. אני לא מוכנה להמשיך להיות האישה הזו! לדברים כאלה חייב להיות מחיר, כי אחרת פשוט עושים אותם בכל פעם שמתחשק- וזה משהו שלא יקרה יותר!
חשוב לי- גם מול עצמי- שיהיה ברור שאני לא רק איזו גרושה מתוסכלת שרוצה לנקום בבעלה שעזב אותה. אני העפתי אותו, אחרי שנים של כאב והשפלות. אני שמחה שזה ניגמר ואפילו אם אני מקנאת בזוגיות החדשה שלו, אני שמחה שיש אותה כי זה מעסיק אותו וגורם לו פחות להציק לי. ואפילו אם קשה לי, ובהחלט קשה, אני שמחה להתמודד עם הקושי הזה כי זה כאבי גדילה. הדבר היחידי שאני רוצה לעצור זה את המשך הפגיעה שלו בי. שיחשוב לפני שפוגע. שידע שלדברים יש מחיר, ושהוא ישלם אותו. אני לא יכולה יותר לעמוד חסרת ישע מולו.
אשמח לעצות.