בית האוכל של אדלברט ואלכסנדרין

וכי תעזו קחת מילותי ממני? 

נסו! קדימה! אני מזמן כבר מוכנה. 

כמו פסנתרן אשר כרת כפות ידיו 

בזמן התו האחרון בנגינה. 

ארגו אלפיים כרצונכם שנים ונצח 

קראו מילות לטינית בספרים קשים 

הן לזמן את השטן כל מטומטם יכול 

בדקלומים וצרור סמלים מטופשים. 

הסתערו בכוונות של רצח 

על אלה שלא שם, אך שם יותר מכם 

בנוכחות יפה ואלגנטית 

ובקיום מוסתר ומתחכם. 

ובעודי קרבה אל הפינאלה 

ומנסרת עצמות בכוח 

ומוציאה נוזלים מכלוב חזי 

שלא יפריעו בסיום דרמטי 

אדקור אתכם בקצה גבעול של פרח 

בעט שכבר כתב הרבה פואמות 

נסו אותי, חלאות, שרצי גן עדן! 

נסו לקחת מילותי ממני.