בית האוכל של אדלברט ואלכסנדרין

ביקשתי מאלי וינסרמן מי"א 2 לצאת איתי לדייט בבריכה הציבורית. אמרתי שהמון זמן לא הייתי שם ושאני מתגעגע לתחושה של הלשחות, אבל בעצם כל מה שרציתי היה לראות אותה בביקיני. 

אומרים שאלי וינסרמן נראית נהדר בביקיני. לאף אחד אין שום דרך לדעת את זה כי היא אף פעם לא באה למסיבות בריכה של השכבה וגם לא לים, וכשהיא בבית הספר היא תמיד עם חולצות גדולות שמסתירות לה הכל ואפילו בשירותים של הבנות היא לא מורידה את החולצה כדי לשים דאורדורנט או להחליף אותה (לא בדקתי, אני לא סוטה. אבל החברה הכי טובה שלי דני אלבס (זה קיצור של דניאלה) אמרה לי, ואני יודע שהיא כן בדקה כי היא רוצה לא פחות ממני לראות את החזה של אלי וינסרמן מי"א 2). היא גם לא מדברת הרבה, אלי, אבל היא בחמש יחידות מתמטיקה ואנגלית ומביאה הביתה רק מאיות. כששואלים אותה למה היא אומרת שאבא שלה רוצה שהיא תלמד קשה כדי להתקבל לאוקספורד, למרות שזה בכלל באנגליה. 

להרבה אנשים בבית הספר שלי יש קראש על אלי וינסרמן, והיא תמיד מחייכת אל אנשים ויש לה שיניים מושלמות כאלה, לבנות, כמו לשחקנית. השיער שלה חום וגלי ותמיד יש לו ריח של שמפו, והעיניים שלה אדומות - בהתחלה זה היה מוזר, ואחר כך כבר לא. היא אף פעם לא הסכימה לצאת עם אף אחד אז לא היו לי הרבה ציפיות, אבל הפסדתי בהתערבות עם דני ואמרתי לה שאם היא תסכים אני אשלח לה תמונה. דני היא בי, אבל אנחנו לא מאוהבים אחד בשניה: סיכמנו את זה כבר בכיתה ט'. 

"בבריכה הציבורית? כאן בעיר?" שאלה אלי וינסרמן וחייכה עם העיניים. הנהנתי. 

"המון זמן לא הייתי שם, ואני מתגעגע לתחושה של הלשחות. יהיה נחמד אם את תבואי, רק את ואני. בדרך כלל בשעות האלה אין שם הרבה אנשים, רק כמה ילדים קטנים במים הרדודים." 

היא חייכה והייתי בטוח שהיא עומדת להגיד לא, אבל היא אמרה, "אוקיי. מתי ניפגש? ואיפה?" והייתי כל כך מופתע עד שלא ידעתי איך להגיב, אז אמרתי, 

"ליד השער הבריכה, ביום שלישי בשתיים." והייתי מאושר, כי אלי וינסרמן מי"א 2 הסכימה לצאת איתי ועם כל השאר לא. 

"אוקיי," היא אמרה שוב ואז אמרה, "ניפגש," ואז הלכה אל השיעור שלה, אנגלית חמש יחידות. אני הייתי באנגלית ארבע יחידות, כי אני ממש גרוע באנגלית. 

אין לי כוח להמשיך. בעיקרון היא הורגת אותו בייסורים.