יש להמציא לחן ולקרוא את זה על פיו. זה לא הולך בלי לחן.
הבטחתי לכם פוסט על כתום, כן? אז אולי המילה "התאהבתי" היא חזקה מדי. סביר להניח שזה עוד קראש של גיל ההתבגרות. לא מתחשק לי לכתוב יותר מזה כי אני עייפה והיום היה היום האחרון.
יש לו שיער יפה ועיניים חומות
למרות שלא התקרבתי מספיק כדי לראות
אז יכול להיות שבסוף יתברר
שיש לו עיניים בצבע אחר.
יש לו חיוך מקסים ואינטלקט מסחרר
ובכל פעם שיוצא לי לדבר
איתו, הלב שלי דופק נורא מהר
ומהפה יוצאות
המון שטויות.
האם יכול להיות שמכל התיכון
התאהבתי באדם הלא נכון?
הוא מאוד רציני
אני קצת נמוכה
זה לא יכול להיות
אני כמעט בוכה
הוא לא יראה בכלל
והוא גם לא ירגיש
ששמתי לב אליו
שהוא עכשיו האיש
האם יכול להיות שמכל התיכון
התאהבתי באדם הלא נכון?
וחוץ מקלאסיקות של אלף תשע מאוד שמונים
אין לנו על מה לדבר.
ויוקל לי בעשרות אלפי מונים
אם אמצא לי מישהו אחר.
עם הגוף שלי אני אולי אוכל
למצוא אחר בלי לנסות בכלל
אולי לא שיא היופי, אבל מוח כלל
לא רע.
עדיין יש לי דרך חזרה!
ולא יכול להיות שמכל התיכון
התאהבתי באדם הלא נכון.
להתראות לך, אולי זה סתם חלום
היה ממש נעים לי לדבר, כתום
ונראה עדיין בסופו של יום
שבראש שלי מצאת לך מקום
ולא הספקתי לומר לך שלום
לפני שאת המסדרון עזבת פתאום
ולי זה נראה כאילו קרה אסון...
האם יכול להיות שמכל התיכון
בחרתי באדם הלא נכון?
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
