בית האוכל של אדלברט ואלכסנדרין

יש לי כמה חוקים לגבי התאבדות, מנוסחים כך שאולי ימנעו אותי מזה אפילו בשעות הייאוש הגדולות ביותר. חוק של "לא להתאבד" הוא לא מתקבל כי אני תמיד בשלבים שונים בחיים והכל, וזה לא כל כך פשוט, אבל אם אני מגדירה את זה בחוקים קטנים אז אולי אם אני אהרוג את עצמי, זה לא יהיה מיותר. יש הרבה תת סעיפים ודברים שלא חשבתי עליהם, אבל אלה חמשת החוקים העיקריים-

חוק 1 - לעולם לא להתאבד בקיץ.

קיץ הוא תקופה מדכאת נורא, וזה מעלה את הסיכויים שאתאבד בגלל עצבות חולפת. עצבויות חולפות זה לא משהו שמתאבדים בגללו. בכל מקרה, אני לא רוצה שהרגעים האחרונים שלי יתרחשו בקיץ. איזה מין בן אדם אהיה אם אבחר שזה יהיה ככה.

חוק 2 - לא להתאבד בגלל משהו שאפשר לשנות.

אם יום אחד אגלה שאני לסבית ואמצא לעצמי חברה, ואז כולם יציקו לי ויגידו לי שאני דוחה ושאלוהים יעניש אותי, אסור לי רשמית להתאבד בגלל זה. אולי אני לא אוכל לשנות את עובדת היותי לסבית (למקרה שדאגתם שאני מאלה שחושבים שזה שלב חולף), אבל אני כן יכולה לפעול כדי לשנות את הדרך שבה אנשים חושבים על זה, בעיקר בעזרת כתיבה אבל יש לי הרבה דרכים. עניין הלסבית הוא רק דוגמא, כמובן - אם אני אהרוג את עצמי בגלל משהו שאפשר לשנות, הוא לא ישתנה מעצמו, ואנשים אחרים ימותו.

חוק 3 - לא להתאבד עם ספק

אני לא רוצה לקחת את כדור הציאניד ולחשוב בשניה וחצי שנותרה לי על הפסקה שלא כתבתי כמו שצריך בספר ששוכב בדסקטופ שלי, מחכה להימצא בידי מישהו יום אחד. אם אני ארצה להרוג את עצמי, אני אצטרך להיות לגמרי בטוחה בזה.

חוק 4 (ובהמשך לחוק 3) - לא להתאבד בהחלטה של רגע

לכולנו יש ימים רעים, שבסופם אנחנו יושבים על הספה באנחה ואומרים "בא לי למות". חלקנו מתכוונים לזה ברצינות. אבל זה כל כך קל לרצות להתאבד בגלל שמישהו בבית הספר שוב חשב שאת בן או בגלל שהבחור שיש לך קראש עליו במשך כמעט שלוש שנים שוב במערכת יחסים בפייסבוק (לא, כבר אין לי שום דבר אליו. הוא היה רק דוגמא). זה יהיה בזבוז. לא כדאי. 

חוק 5 - לא להישאר יותר ממה שצריך

 אני לא רוצה להתאבד סתם ולגלות ברגע שבלעתי את כדור הציאניד שבעצם לא כדאי, אבל אני גם לא רוצה להתעורר באמצע החיים שלי ולהבין שאני נטל על אחרים ועל עצמי, ושאי אפשר לשנות את זה. אם הקיום שלי כאן הוא חסר תועלת, לא מהנה, מעיק ולא מתקדם לשום מקום (ממש כמו ספר מתבגרים מודרני), כדאי פשוט להפסיק אותו באמצע. לקחת את הגלולה, לא להיות כאן יותר. 

עכשיו המון אנשים בתגובות (לפחות אלה שיטרחו להגיב) יגידו דברים כמו "את ילדה, את בקושי מבינה בדברים כאלה" או "רואים שמעולם לא באמת רצית להתאבד" או דברים שיכללו ביטויים כמו "וואנאבי אימו". יכול להיות שאתם אפילו צודקים. בואו נשאיר את זה כשאלה.