ערוץ החיים הטובים???

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3551250,00.html

דבר ראשון, לפני הכל, תציצו בכתבה הזאת.

את הלינק שלח לי ידיד שלי, שאני דווקא לא מחזיקה ממנו מטומטם. כלומר, אני אפילו מאוד מעריכה אותו, לכן הוא ידיד שלי. אבל לשלוח לי את הכתבה הזאת במייל, עם כותרת בשלושה סימני קריאה? נו באמת...

קיצר עצבן אותי. מאוד.

אז עניתי לו.

ואחרי שעניתי לו, חשבתי לעצמי... למה שרק הוא ייהנה?

אז פרסמתי את המייל שכתבתי לו בתגובה, בשלמותו, כתגובה לכתבה - וזוהי תגובה מס' 42 המהוללת, אשר רבים מקוראי הכתבה די התלהבו ממנה, כמסתבר, ואפילו המליצו לי לפרסם את זה ככתבה..

אז אני לא מתכוונת לפרסם את זה ככתבה, זו הייתה דעה לכל היותר ומי שיקרא - אשריו. ועם זאת, זה גורם לי לחשוב - האם אנשים באמת רוצים סוף סוף לדעת את האמת על סמים קלים? כלומר, מתוך התגובות לתגובה שלי זה מרגיש כאילו אני לא מדברת לקירות, אלא אנשים ממש מקשיבים ומעניין אותם לדעת מה באמת ההשפעות של סמים קלים, מה המשמעות של כל המחקרים האידיוטיים והמגויסים האלה בתקשורת ומה המשמעות של כל זה לגבינו, לגבי פוליטיקה, מדיניות חוץ, מדיניות פנים, טיפול בנגע הסמים הקשים (שקיים, ללא ספק, ויש לטפל בו והמדינה לא עושה דבר בנדון) וכמובן, לגבי האזרח הקטן.

וזה גורם לי לחשוב - חכו חכו שאני אהיה פסיכולוגית. אני כבר אראה לכם, כל הפסאודומדענים ששוטפים לאזרח הקטן את המוח עם שטויות פסאודומדעיות. אני כבר אוציא את האמת לאור, כי חלאס, עצבנתם אותי. אמנם עכשיו, עם BA בלבד, אני לא מניחה שמישהו ברשויות יקח אותי ברצינות, אבל אולי, רק אולי, אם אני אצליח להירשם כפסיכולוגית קלינית בפנקס הפסיכולוגים, ואקבל את ההכרה מהמדינה שאני יודעת משהו מהחיים שלי, אני כבר אסביר לכם דבר או שניים על מריחואנה, THC וכל שאר "מרעין בישין".

רק בשביל זה שווה לעבור את שבעת מדורי הגהינום עד להתמחות.