את יודעת מה מעצבן אותי?
את, האגואיסטיות שלך, חוסר היכולת לראות מה קורה מעבר לאף שלך.
הקורבנות, המסכנות שלך.
הרצון המתמיד שלך שכל העולם ישרת אותך - וכשהוא לא, את מסכנה, בודדה, שבורה.
את יודעת מה?
חשבתי שעברתי הלאה, חשבתי שאת התינוקת, את הילדותית. אבל מסתבר שאחרי חברות של 4 שנים לא שוכחים כל כך מהר ולא סולחים כל כך מהר.
ואת יודעת מה?
למרות שאני זוכרת, למרות שלהפתעתי אני שומרת טינה. אני לא מתחרטת, אני שמחה. כי להעיף אותך מהחיים שלי היה הדבר הכי טוב שעשיתי למען עצמי אי פעם.
ואת יודעת למה עשיתי את זה?
כי נשבר לי מההרסנות שלך, נמאס לי מהאנוכיות שלך, נמאס לי להיות מקום שני, לשהות מתחת לצל שנקרא "הרצונות והצרכים של X". נמאס לי להיות המשרתת הקטנה שלך שעושה כל מה שאת רוצה, מצפה לשכר בסוף היום אבל לא מקבלת כלום. נמאס לי שלא שומעים אותי, ויותר מהכל? נמאס לי להרגיש חרא.
ורק שתדעי, שאני פורחת, אני מאושרת. מצאתי את החברים שלי, מצאתי את האנשים שמקבלים אותי כמו שאני. אני לא מקום שני יותר, אני מקום ראשון. אני מקום ראשון בחיים של עצמי. כי כשהתחלתי לבכות בהיסטריה כשחברה אשכרה הקשיבה לי וניסתה לעזור לי כי אני לא הייתי רגילה לזה, נפל לי האסימון. כשהבנתי שאני לא יודעת מה זה חברות דו-כיוונית, נפל לי האסימון.
"אחרי שעשיתי הכל בשבילך" - ציטוט שלך. מה בדיוק עשית בשבילי? הא? כי אני באמת אשמח לשמוע. אני אשמח לשמוע איזה מאמץ עשית בשבילי בשנה וחצי האחרונות של הקשר שלנו, כי אני ממש לא שמתי לב לשום דבר. אבל כשאני מציעה לך לישון על המיטה שלי במשך שלושה ימים (ואת בחרת להשאר אחד), כשאני לקחתי לך את הכדורים מהיד ואמרתי להורים שלך שאת פוגעת בעצמך, כשאני הגנתי עלייך בכל כך הרבה מקרים שבהם את היית לא בסדר, זה כלום נכון? אף פעם לא הייתי שם בשבילך נכון? כי להשאר ערה עד 5 בבוקר ולא לומר מילה, לשמוע אותך מדברת כל הזמן ולנסות לעודד אותך זה לא להיות שם בשבילך. להיות שוטרת האוכל שלך כדי לוודא שאת אשכרה אוכלת ולא מקיאה הכל זה לא להיות שם בשבילך.
ואת יודעת, את האדם היחידי אי פעם שעורר בי כל כך הרבה כעס. והפוסט המטומטם שלך העלה אותו בחזרה.
ואני כל כך מקווה שתמצאי את זה ותזהי אותי, כל כך!!! כי אני רוצה שתכעסי, ואני רוצה שלשם שינוי תשמעי את הצד שלי, ואז אולי ורק אולי תפסיקי להפיץ עליי את השקרים המטומטמים שלך.
ואת יודעת מה? אני בזה לך, בכל ליבי אני בזה לך. כי את היית הדבר ההרסני ביותר שהיה בחיי אי פעם, ואני בחיים לא אוכל לסלוח לך על זה. אז לכי עם העצב והקורבנות שלך למקום אחר, ואל תצפי שאי פעם נחזור לכל סוג של קשר.
ואם שמים אותנו יחד בצוות אני מתאבדת, עד כדי כך אני שונאת אותך.
רואה? טוב לך? את האדם הראשון אי פעם שאמרתי שאני שונאת אותו, תחגגי את המעמד המכובד.
בת זונה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
