כן, גם אני משוגעת על דונאטס.

קודם כל שנה טובה

- - - - - - - -

מאז שהייתי בערך בת 7, אני הולכת כל שנה עם אבא שלי לעשות תשליך.

זה בעצם זריקת כל החטאים והמעשים הרעים למקור מים כלשהו.

כנראה באתי איתו כי רציתי לדעת מה זה, וזה הפך להרגל. כבר קשה לי להחמיץ את זה.

אתמול לא הרגשתי טוב - בכל זאת התעקשתי לבוא. יצאנו ב18:00 וחזרנו ב19:00.

הפעם עשינו את התשליך במקום קרוב יותר לבית, ובמקום הזה זה בעצם סוג של אגם ויש בו מלא מלא ברווזים,

אז הם באו לאכול את הלחם (הלחם הוא בעצם המעשים הרעים והחטאים).

בכל שנה, היינו נוסעים לאותו מקום. אבל בגלל שלא הרגשתי טוב אז נסענו למקום אחר.

במקום ה"רגיל", היה סוג של מפל, ובו מדרגות. כל שנה היינו עולים למקום הכי גבוה,

ושם עושים את התשליך. בכל שנה הייתי מסתכלת על האנשים, רובם היו דתיים...

גם כל הילדים שראיתי נראו קטנים ממני בהרבה. באותו מקום יש גם גן שעשועים כזה,

עם מלא מתקנים. כשהייתי קטנה רציתי לעלות על המגלשה הכי גבוהה אבל פחדתי... ובסוף עשיתי אותה חחחחחח

אחרי כמה שנים כבר לא הלכתי לגן אחרי התשליך, הסתכלתי מרחוק וזכרתי את עצמי כל הזמן נמצאת שם

אתמול, כשאבא שלי קרא בתנ"ך הסתכלתי גם, למרות שאני כבר מכירה את זה.

אח"כ האכלנו את הברווזים במה שנשאר, הם כ"כ חמודים...

היה שם ילד שהשפריץ עליהם מים מבקבוק. אוקי, מה ההיגיון? גם ככה אין לנו את כל המים שבעלם

שיהיה... אח"כ הוא גם זורק את הבקבוק למים! אז אני ישר: "למה?!" ואבא שלי העיר לו על זה.

הילד מחייך חיוך מבוייש ולא עונה.

בבית הספר, המורה לספרות דיברה איתנו על המנהגים האלו. המנהג הראשון היה תשליך.

היו כמה ששאלו מה זה... הצבעתי ואמרתי מה שאני חושבת, וגם אמרתי שבכל שנה אני הולכת עם אבא שלי לעשות תשליך.

המורה היתה בסוג של הלם, ושאלה אם אבא שלי דתי. עניתי שלא.

טוב זה מסביר את השאלה, רב האנשים שאני רואה בתשליך הם באמת דתיים.

בשבילי זה הפך לסוג של בילוי עם אבא, כי אחרי התשליך אנחנו מסתובבים קצת באותו מקום ומדברים.

מה שמצחיק, שאני אף פעם לא יודעת מתי עושים את התשליך.

אז כל שנה ושנה אני לומדת את אותו הדבר

כל מה שכתבתי כאן על התשליך (מה זה), אני לא בטוחה ב100%.חחח

שנה טובה לכולם :)

אה ומחר חודש אוקטובר. כבר עבר החודש הראשון ללימודים, חודש ראשון ללמוד בלי חופש.

חחחחחחחחחחחחחחחח