דרושה מטלית כזו עדינה שרוכשים לצד משקפי שמש ממותגות ובצירוף חומר ניקוי מהמשובחים היא תסיר את כל החלודה.

נולדתי עם עט ביד ובליל של מחשבות שמיתרי הקול שלי לא מסוגלים לתאר.

עם קשרים שהלשון שלי לא חדה דיה בשביל לפרום.

תמיד זה תלוי תקופה ותמיד זה תלוי מקום, לעיתים אני נוטה להגיד שבסוף יהיה בסדר. לעיתים נדירות אף יותר אני טוענת שבסדר עכשיו.

וכעת צויידתי בארגז כלים של צעדים ראשונים באקדמיה ואני לא מסוגלת לטעון דבר וחצי דבר מבלי לפרמל.

וזה מסובך, לפרמל, וכריות אצבעותי נודדות על המקלדת.

ושזירת משפטים היא פשוט, כבר לא ציורית בכלל.

אני אוהבת לבנות עולמות בראשי הקודח ואוהבת לשרטט את המתרחש בקרבי,

וצריך הרבה שיוף

הרבה הרבה הרבה שיוף.

אולי אתחיל את הדרך לשם. 

וזה גדול מאפס לכל הדעות, אך

קטן כרצוני, וזוהי

תחושת חשיבות עצמית נעה 

במעגלים סביב החדר, כאחת 

מאוושות הרוח, וזה

לא כואב מספיק כשדוקרים אותך, ולא

צורב מספיק כשמשליכים לעבר המדורה, וגם

אם ארצה מספיק אוכל ללכת ולחזור, אני

האחת שמגשימה חלומות של אף אחד.