ליום הראשון ללימודים באתי באחלה מצברוח, כמובן עם קצת באסה על הלב שהחופש נגמר ושנשארתי ממנו עם הרגשה כאילו הוא לא היה אלא עוד חופשת חג קצרצרה. קיוויתי להכנס לכיתה ולראות את כולם בהרכב מעט חסר ומעט חדש, של אולי שניים שלושה תלמידים..
נכנסתי לכיתה, ראיתי פרצופים חדשים וראיתי גם פרצופים מוכרים שמאוד התגעגעתי אלייהם בחופשה. ראיתי ילידים שלמדו איתי בכיתה אומרים לי שלום וצוחקים על זה שנשארתי עם המחנכת שלי ושהם עברו כיתה, צחקנו, היה נחמד.בצלצול נכנסתי לכיתה ואני מבינה שהכתה שונה לחלוטין.
לא, לא במיקום, בהרכב! מרוב אי הבנה יצאתי מהכיתה לבדוק איזה כיתה זאת שלא התבלבלתי במקרה, אבל הדלת היה שלט כתום שמודיע על זה שהכיתה שבה אני נמצאת היא כיתה "ט-3".
הבנתי שהכיתה היא כבר לא אותה כיתה, ראיתי לצידי את יאנה, באחורה של הכיתה את אילנה, עוד שניי חברות בפינה וכמה בנים ... ואף אחד מאיתנו לא מבין מה לעזזאל קורה פה.
המחנכת נכנסה לכיתה ואומרת לנו, "אנחנו בהרכב חדש ו"בלהבלהבלה.....
עברה בי צמרמורת לא הבנתי מה קרה לכיתה שפעם כ''כ אהבתי לבוא אליה כל בוקר, כיתה של ילדים שהיה כיף איתם, כאלה שידעו לעשות רעש אבל ידעו לעזור. לא הבנתי למה דווקא אותי השאירו בכיתה, היה עדיף כבר היו מפרקים אותנו ומפזרים בשכבה מאשר את "ח-5".
היינו כיתה מוגבשת, כיתה שמחה כזות, כמה שהשנאה ללימודים הייתה רבה, היה לנו כיף לבוא ללמוד (לי אישית לפחות), היינו נכנסים לכיתה וידענו שאנחנו הולכים לבלות בשיעור, שנחנו הולכים לראות חברים.
זה הפך לי את היום למבאס כזה, למרות שהיה לי ממש נחמד לגלות מי תהיה המורה שלי למטמתיקה, שממש רציתי שתלמד אותי, גיליתי שיהיו לי הרבה מורים חדשים, והרבה יותר טובים מהישנים.
עוד חלק מהבאסה הייתה שהייתי צריכה להשאר בבצפר עד ארבע, מתוכם שעתיים עם המחנכת, שעתיים תנ''ך, 4 שעות מתמטיקה (
) ושעה ג''ג.
נקווה שמחר יהיה יותר טוב, אמורות להיות לי שעתיים תאטרון או אומנות, ועוד שעתיים עם מורה שממש התגעגעתי אלייה.. (חחחחח כן התגעגעתי למורה
).
אז שיהיה לכולם בהצלחה מחר 