Finding Serenity

ידעתי שזה יגיע אך העדפתי להתעלם ולהדחיק

להיות אדישה ולהזניח, להיזכר ולהשכיח.

גם אם זה מתחיל כבר להחניק

כבר כמה ימים שזה מכה בי

מפלסות את דרכן מהעורף ועד החלק הכי רגיש בראשי, דקירות ארורות

בקצב של פעימה, לאחר כל דקירה, מגיע גל של צמרמורות

עור ברווז, השערות סומרות

עד כדי כך שהעיקצוץ נהפך לבלתי נסבל וכואב

כל צעד, כל רקיעה ברצפה, אפילו הכי עדינה

גורמת לי לרצות לבכות.

היום הזה קרב ובא

לא נשארה אף אחת שתתגעגע, שאני אחסר לה

אף ילדה

וטוב שכך, הגיע זמני ללכת ולא אוכל לחזור

אהיה במקום אחר, מקום משלי, מקום אפור

ואת כולכן אני אשאיר מאחור

אותך, אותה, אותן,

וכל הזונות שעשו לי טרור

כי כל כלב בא יומו 

וכל כלבה,

אני מאמינה שזה תקף גם בלשון נקבה.

זה רק השקט שלפני הסערה.