עזבי את זה שזה נחת עלינו משום מקום, עלייה זה נחת בהפתעה מוחלטת.
ועזבי את זה שהיא עוברת עכשיו תקופה מבולבלת וצריכה תמיכה ומקום לפרוק בו.
ועזבי את זה שלכולנו זה מוזר, אבל אנחנו מבליגות. וכולנו יודעות שזה לא צריך לשנות כלום בהתנהגות שלנו כלפייה.
ועזבי את זה שאת לא קשורה לזה בשום צורה שהיא, ולא היית אמורה להתערב בנושא הזה, או לדעת עליו בכלליות.
אז היא התאהבה במישהי, או לפחות, פיתחה רגשות חזקים מאוד כלפייה. מישהי שאנחנו מכירות טוב מאוד, הרבה יותר מטוב מאוד.
היא לא יודעת מה עובר עלייה עכשיו. היא לא יודעת מה לעשות עם עצמה. פאקינג קשה לה. איך אני יודעת? כי אליי היא מתקשרת כשהיא צריכה כתף לבכות עלייה. איתי היא מדברת כשהיא צריכה תמיכה. לטלפון שלי היא מסמסת ורושמת שאת הרסת אותה מבפנים בכמה משפטים פשוטים.
ואני באמת לא יודעת איך זה הגיע אלייך, ומאיפה גילית על זה. אבל לא היית צריכה.
אבל אם כבר גילית, לפחות תתנהגי כמו חברה, או לפחות כמו בנאדם.
נכון שאולי בפנים אני באמת לא מחבבת אותך, ובתאכלס אין בינינו שום חיבור שהוא לא מזוייף בצורה כלשהיא, אבל חצית את הגבול. סבבה, את יכולה לדבר עליי מאחורי הגב ולחשוב מה שאת רוצה, אבל תעצרי כשזה מגיע לחברות שלי, ולבחירות שלהן, ולחיים הפרטיים שלהן.
היא חשובה לי, ואני יודעת עמוק בפנים שהלב שלה יישבר בסופו של דבר, כי כולנו יודעות שהרגשות האלו לא הדדיים. אבל לבוא אלייה ולהגיד לה את מה שאת חושבת בפרצוף, בתקופה כזאת קשה מבחינתה, זה כבר לא בסדר. במיוחד כשלא צריכה להיות לך דעה בעניין.
אהבה זו אהבה. גם כשאני יודעת, ואת יודעת, והיא יודעת, שזה לא יקרה בסוף.
אבל זו לא סיבה להתנהג ככה.
ולך, שיודעת בדיוק מה אני חושבת על המצב שלך ולא מודעת לקיומו של הבלוג הזה, אז כנראה שלא תקראי את זה בזמן הקרוב:
את אמיצה, ומדהימה, ויש לך לב ענק ואני מעריכה אותך ויודעת שאת תוכלי לעבור את זה. הם אומרים שזה משתפר. אני מקווה שאת מאמינה להם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Charlie D