forever young

וזה מזמן כבר לא החיים שלי.
אני כבר לא אחת מהדמויות הראשיות בסיפור שלי
וכבר אין לצידי דמויות משנה רבות כמו שקודם היו.

כבר מזמן שהפכתי לסיפור של מישהו אחר,
כבר מזמן שאני רק עוד דמות משנית שבתנועת יד קלה ניתן למחוק.
אני לא אוהבת להיות באמצע, אבל אני עוד יותר לא אוהבת להיות חלק מאותם "הם".
אני זאת אני, ואני אשאר אני,
עם כל הצער והטוב שבדבר, שינויים דרמתיים כבר לא יהיו אצלי.
אז אני לא מבינה איך קרה שהפכתי לדמות משנית,
למה פתאום אני יותר ויותר מזכירה לעצמי אותה.
הרי שום דבר לא קרה. שום דבר לא השתנה.
או לפחות זה מה שאתם אומרים.
מוזר לי, והפעם אני בכלל לא בטוחה שמוזר טוב.