forever young

פעם המחשבות היו באות רק בלילה,
או בימים רגועים יחסית שאין ברירה ורק המחשבות יכולות לארח לך חברה.
אבל עכשיו הן קופצות לביקור יותר ויותר,
מחשבות על הכל, החברים והעתיד, המשפחה והכעס שיש בי.
המחשבות דוחפות אחת את השנייה, לא משאירות לי מקום לנשום.
ולא אכפת להן שעכשיו לומדים,
לא אכפת להן אם זה יום לחוץ ואין זמן לחשוב,
לא אכפת להן אם לפעמים המחשבות מכאיבות,
ולא אכפת להן שהדמעות מצטרפות אליהן, בלי שום סיבה מיוחדת.

נמאס לי לפחד, ואני פשוט מתגעגעת ליותר מידי.