אז זהו שלא.
וכל מי שהתמוגג ממנו מוזמן לחוות את התסכול הכרוך באופן בלתי נפרד ביחסים עם הגמל.
אחרי שהוא היה כזה מקסים, אמר ועשה דברים שמשמחים את הלב ומעלים חיוך על הפנים, התברר לי שהוא לא כל כך עקבי במסרים שהוא מעביר לעולם. כרגיל, בעצם.
תלם והגמל הלכו לפגישת מחזור , לאותה פגישת מחזור.
כשהכרתי בינהם לקח להם שתי דקות להבין שהם מכירים מהיסודי, זה היה נחמד ומשעשע וגם הביא אותם ללכם לאותה פגישת מחזור, וכך היה יכול תלם לדווח לי שהגמל היה כוכב הערב, שכולם שמחו לראות אותו ושהוא נראה מאושר, חי ושמח מאד לאורך כל הערב.
הוא פגש אנשים, זכר אותם והם אותו ולאורך כל הערב היה מוקף באנשים רבים. היה איזה שלב השיחות שבהם עלה נושא הפגישה של תלם והגמל באמצעותי וככה הגמל תאר את זה:
נפגשנו דרך חברה של תלם שהיא גם ידידה שלי.
אז בואו נבין, אני חברה של תלם, חברה כמו חברה טובה, כמו חברת נפש, בעיני הגמל.
בשבילו אני ידידה.
וואו.
היש מילה מקטינה ומשפילה מזו על רקע מערכת היחסים שלנו?
ידידה. איזו אחת שאני מכיר. איזו מישהי שאין לה משמעות קבועה ומשמעותית בחיי. סתם אחת, ידידה כזאת. ידידה.
טוב שלא אמר יזיזה (זה בטח היה גורם לי להקיא).
בסוף השבוע, אחרי החג אני מארגנת משהו קטן, איזה אירוע משפחה וחברים טובים. הוא אמר שהוא לא יבוא כי זה משפחתי מידי בשבילו. על רקע ה"ידידה" אני יכולה להבין שהוא לא כולל את עצמו במסגרת החברים הטובים שלי.
אז בשביל מה הוא כותב לי סמס של חג שבועות שמח?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
