על קצות האצבעות

כל שנה אני מתפעלת מחדש מיכולת ההתארגנות המופתית שלי. בהתחשב בעובדה שעד יום שישי בבוקר לא היה לי מושג ברור של מה אני הולכת להכין לשמונה עד ארבע עשרה איש שאמורים להגיע או לא להגיע ליום ההולדת שלי, הרי שביום שישי בערב המקרר כרע תחת עומס הסירים המלאים;בכמויות מדאיגות של אוכל.

הכנתי צלי בקר בשזיפים וירקות שורש,(הגרסה שלי לרוסט ביף שהציע אבי) גלילות חצילים במילוי בשר, תחתיות ארטישוק במילוי בשר, אורז לבן, אפונה בלימון ונענע, סלט קינואה עם חמוציות ואגוזים, סלט חסה, סלט כרוב חמוץ מתוק, וחצילים בטחינה.

בסופו של דבר התיצבו עשרה אנשים ולמרות שאכלו ואכלו ואכלו, עדיין נשארו לי כמויות עצומות של אוכל שסותם את המקרר שלי עד להאפלה מלאה כמעט. זה בטח קרה לכולם שהמקרר היה כל כך מלא שהמנורה שלו הוסתרה והוא היה כל כך חשוך שהיה צורך לנחש מה אתם לוקחים מתוכו.

הגמל לא בא ליומולדת, הוא בחו'ל. אבל במפתיע הוא חשב עלי ושלח לי סמס בערך בזמן שכולם הגיעו, מה שלא השאיר לי הרבה זמן להתעמק במחשבה על מה זה אומר שבן אדם שלא מעוניין להתחייב ולאהוב אותי ולהיות בן זוג שלי, חושב עלי כשהוא בחו'ל בחופש המיוחל שלו ושולח לי הודעה מתוזמנת היטב לזמן המסיבה. אני חושבת שעדיף לי גם לא לחשוב יותר מידי על המשמעויות הקיימות או לא קיימות, כבר ראיתי שזה לא מביא אותי לשום מקום.

בכל אופן הצד החיובי של זה שהוא לא היה פה, זה שאף אחד לא הפריע לי לישון אחרי המסיבה ושאכן ישנתי כמעט עד עשר בבוקר. אם הוא היה, לא הייתי ישנה יותר משלוש- ארבע שעות והייתי מבלה את השבת ברביצה מסוחררת מעייפות במיטה.

בדרך כלל אני עורכת את המסיבות השנתיות האלה בחוץ, אבל מזג האויר המזעזע לא אפשר כזה דבר. בפריפריה שלי, הטמפרטורות לילה יורדות לטמפרטורה השוררת בבירתנו הנצחית בצהרי היום. וזה אילץ אותי לעשות את המסיבה בפנים. הבעיה היתה שעשרה אנשים בבית שבישלו בו במשך שעות לא הועילו למזגן המסכן שהתמודד בקושי עם החום. גם באחת בלילה הטמפרטורה בתוך הבית היתה גבוהה עד הזעה, לכן כשהלכו אחרוני החוגגים כיביתי את המזגן הראשי, זחלתי לחדר השינה שלי ומיטתי, הדלקתי את המזגן הקטן בחדר השינה וישנתי כאילו אין מחר.

בבוקר קמתי לבית שהריח נורא, שאריות היין האדום בכוסות החמיץ והעלה ניחוחות די איומים. שני סיבובים של מדיח הכלים והפעלה מחודשת של המזגן פתרו את הבעיה.

בצהריים קראתי לתלם שיבוא לאכול אצלי ולעזור לי להתחיל להשתלט על שאריות המזון שגודשות את המקרר. הוא אמר שהיתה מסיבה נהדרת, אבל שהגמל חסר לו. שזה לא אותו דבר בלעדיו. נו אז תגידו לי אתם, אני נידית?? אני???