| 7/2012
מחשבות..
לא נרדמת - יותר מידי מחשבות מפוצצות לי את המוח ואין לי מה לעשות בנידון.
- מ׳ - מעצבן אותי ממש. כל פעם שאני רואה משהו קשור אליו אני מתעצבנת. הוא אמר שזה לא ישפיע על הקשר שלנו אבל זה כן - אין לי כוח לשטויות האלה, אני לומדת מטעויות.
- ש׳ - ראיתי אותו אתמול ואני חושבת שהיו לו דמעות בעיניים, אני לא סגורה על זה בכלל אבל הוא היה נראה קצת עצוב. אלתי אותו היום והוא אמר שהוא בסדר. התגעגעתי אליו מאוד אבל הוא דאג יותר לאגו שלו במקום לחברים שלו - זה אבוד, אני והוא סיימנו.
- י׳ - הוא כל פעם מנסה לחדש את הקשר ולחזור להיות אחי הגדול. הוא לא מבין שאני לא רוצה ?! אמרתי לו במפורש שאני לא רוצה - הוא משגע אותי
| |
הצבא הזה חשוב לי - הם לא ימנעו ממני להתגייס
לפני כשעה פתחת את הפייסבוק ומצאתי את הפרסום הבא :
תקרית אלימה בחברון: צפו בקצין נוגח בפניו של נער פלסטיני; דובר צה"ל: "הקצין הותקף לפני שנגח"
את האמת כעסתי, אפילו מאוד. כעסתי על התקשורת השמאלנית, כיצד היא מסוגלת לעוות את המציאות כל כך? אלא החיילים שלנו !
חיילי צה"ל שמגנים עלינו. איך אתם יכולים בכלל להגיד דבר כזה? הם שומרים עלייכם יום ולילה, הם לא רואים את האנשים שהם אוהבים שבועות, הם נהרגים אחד אחרי השני, הם מאבדים את השפיות רק כדי שאני אוכל לשבת בשקט בבית ולכתוב את הפוסט הזה, רק כדי שאותו כתב יצלם את התמונה ויעלה לרשת ויוציא את חיילי צה"ל נוראים.
בעוד כשנתיים אני אתגייס בעז"ה. אני חונכתי מגיל צעיר להגן על המדינה שלי, על המולדת שלי. ושום תקשורת שמאלנית לא תמנע את זה בעדי.
זאת המדינה שלי, וכפי שהחיילים שנלחמו ושמרו עליי בטוחה בביתי - כך אני אלך ואגן עלייהם כדי שהילדים שלהם יוכלו לישון בשקט בבית שלהם.
אנחנו לא מעריכים אותם מספיק, אנחנו לא מסוגלים להבין בכלל באיזה מצב הם נמצאים עד שלא נרגיש את זה על בשרנו.
הם עוברים זוועות, הם עוברים ייסורי נפש, הם עוברים 7 מדורי גיהנום - ומה הם מקבלים בתמורה לכל זה? את התמונה המוצגת למעלה.
אני בטוחה ששום חייל לא הולך לצבא כדי לקבל תודה או משהו, אבל כאשר חייל מאבד את החבר הכי טוב שלו בשביל המדינה וזה מה שהוא מקבל חזרה, אני בטוחה שהוא משתולל.
אז לסיום אני רק יגיד שאני אסיים את התיכון אתגייס לצה"ל ואגן על המדינה הזאת כפי שהיא הגנה עליי - ואני לא אתן לאף עיתונאי שמאלני לגרום לי להוריד את העיניים מהמטרה. והמטרה שלי היא ביטחון המדינה שלי.!!
לסיום אני אביא לכן דברים שחייל אחד כתב, שווה כל קריאה :
״לאלמונית
איך אפשר לתאר חוויות? מילים זה דבר נדוש.
איך אפשר להסביר דברים שאתה רואה ומרגיש, למישהו אחר?
איך אפשר להסביר לך,לתאר מצב, להסביר את האי-צדק שאני חש?
למה ג'ובניק חי טוב?! מוקף חיילות, יש לו את כל האפשרויות והזמן לעשות?! חבל שהשנים הטובות חולפות מהר.
למה כשאני מגיע הבייתה בשבת ומנסה להתחיל איתך את אומרת: "אתה מקסים, אתה נחמד, אבל אני לא אשב שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים ואחכה לאדון שיבוא מסריח, מלוכלך ועייף, ברוך השם אני יפה והאפשרויות פתוחות בפניי".
ועוד שבת עברה.
אני יושב פה ב-X, בתוך אוקיינוס של בוץ, שלג מרחף אט אט מטה ואני רועד, אבל הלב... הלב יותר קר, כי כשאני שוכב פה את מתהפכת במיטה החמה והיבשה בבית המוגן, בין השמיכות (לבד או עם אהוב) ולא חושבת על כלום, לא יודעת בכלל שיש חיילים ששוכבים בבוץ, שרועדים מקור ומתים לעצום את העיניים... לישון... ששומרים עליך אלמונית, כדי שתוכלי לשכב במיטה החמה, רגועה. כשאני בגל"ב או באבוקה, עם נשק, אפוד, קסדה והרבה כעס בלב.
איך להסביר לך?
הרגשה של מתח וחרדה, של פחד ואהבה כשאני בא הביתה ומספר על היתקלות ועל הפחד וההתרגשות- ואתם מנענעים בראש, כאילו מבינים ומספרים על המכונית החדשה. כשאני סופר אבנים שפוגעים לי בג'יפ ושומע איך החשוד תכנן לעלות ליצהר ולתת צרור בכל האחים שהיו איתי ממרץ שנת 2002 ובעיתונות כותבים על חיילים רעים שיורים והורגים. כשאני רץ בין הסמטאות וילד בן 10 מקלל את האימא והאחות, מתאר איך הוא יזיין אותן מ-א' ועד ת'. ואני נגנב. כשאני בקסטינה ורואה נוף שרואים בחו"ל אך אני רוצה לראות את הבית ואני רואה אותו... בחלום ובתמונות, אני רוצה מילה טובה!
כשכואב הגב והעיניים אדומות מחוסר שיינה אני קורא בעיתון איך מסיבות אידיאולוגיות לא מוכנים הבני זונות לשרת בשכם, טול כרם, קלקיליה, ראמללה, ג'נין כי זה נוגד את צו מצפונם. יש פראיירים אחרים שיעשו את העבודה השחורה בשבילם, כל הצפונים וה"ציוניים".
אז מה אנחנו? אנחנו ה"כושים" של מדינת ישראל? הם לא מבינים איפה הם חיים, הם לא מבינים שבלעדינו הם פשוט 2 מטר מתחת לאדמה?! ואני לא מבקש רחמים! אני גם לא מרחם על עצמי, אני זועק לאי-צדק!
אנשים חכמים אמרו פעם "מי שלא עובד בערב שבת לא אוכל בשבת" אין להם מושג איך נרגיש אחרי 3 שנים שבהם ראינו מסגדים, מחבלים, נשקים וסמטאות, אין לכם מושג איך נרגיש אחר כך כשנשכב במיטה עם החברה ונרגיש שיש אנשים שנולדו 5 שנים אחרינו והם אלו ששומרים עלינו.
כן אני גאה!!! אני לוחם!!!
לפני חודש וחצי הגעתי הבייתה ואחותי כתבה לי מכתב ונתנה לי אותו עם שוקולד, על המכתב היה כתוב פשוט.. "תודה רבה!!"
היא בסך הכל בת 8 והיא מבינה יותר מכל הפוליטיקאים בארץ המקודשת הזו.
ממש התרגשתי, אם לא הייתי משחק אותה קשוח הייתי גם מזיל דמעה. כי בשבילה אני כאן נמצא!!!
אנחנו רוצים וצריכים מילה טובה! לא דורשים משכורת, לא רוצים מכונית צמודה וגם לא חופשות בחו"ל, רק מילה טובה!!!
רק מילה טובה שנדע שאומה שלמה עומדת מאחוריינו שנדע שיש בשביל מה, שנרגיש ששווה, שנדע שלא טעינו כשביקשנו קרבי.
שכל דבר קשה יהפוך לקל כי בשבילך הכל נעשה מולדת אהובה!
אולי זה נשמע "קיטשי" וסתם כאילו אנחנו מזיינים ת'שכל, אך גם היום, יש מי שחושבים ומרגישים כך
תנו לנו את הכוח להמשיך קדימה... לנצח...
על החתום,
החייל הפשוט...״
| |
אני חושב על זה אבל אין לי את האומץ להגיד לה
אני אאזור אומץ, אפתח את הדלת, ארד 2 קומות, אעמוד ליד הדלת שלך, אתלבט, אחזור על צעדיי ואוכל את הלב על זה שאני לא דורשת תשובות.!!
יש לך חברה, אז מה...! זה לגטימי לחלוטין שתהייה לך אחת כזאת. אחת שתאהב אותך אותך, שתחבק אותך, זה בסדר לגמרי אבל... איפה אני נכנסת בכל הסיפור הזה ?!
זאת אומרת אנחנו ממש מתנהגים כאילו אנחנו חברים, מבלים המון ביחד אבל במחינתנו זה רק ידידות. לפני שבוע ראינו סרט עד 5 בבוקר...! זה לא היה נראה לי כל כך נורא הרי אנחנו רק ידידים שרואים סרט. סיפרתי את זה לחברה שלי והיא אמרה : בואנה אם הייתי חברה שלו הייתי קורעת אותו, מה זה לשבת עם מישהי עד שעה כזאת ?!
וכשאני חושבת על זה, וואלה היא צודקת! אילו החבר שלי היה יושב עם מישהי עד 5 בבוקר הייתי מתפוצצת.
אני מתכוונת לדרוש ממנו תשובות (כמו שכתבתי למעלה), לשאול אותו מה כל הקשר הזה אומר בשבילו...!
אבל מצד שני אני מפחדת, זאת אומרת יש סיכוי גדול שהוא יגיד לי את רק ידידה, יש לי חברה. אולי אני סתם קופצת למסקנות מיותרות ?! אולי סתם אנשים מכניסים לי שטויות לראש וגורמים לי לחשוב שאנחנו צריכים להיות ביחד ?!
אבל זה אוכל אותי שאני לא יודעת מה קורה.. אעאעאעאעאעאעאעאע....!!!!!!!
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
