" נשמה! יומולדת שמח! זאת הזדמנות להגיד לך כמה את מיוחדת, שכשאני מדבר איתך אני מרגיש שאני מדבר עם מישו בגילי! אני יודע שאת חושבת שאני לא מעריך אותך, אבל את טועה! אני מעריך אותך מאוד! את כל האהבה שאת שולחת לכל עבר! בכזאת קלות! אני מקוה שתמצאי את השנה הזאת כשנה משמעתית בשבילך! ומאחל לך שלא תצטערי על שום בחירה שתקחי! בברכת עד 120 רק עם חיוך, אוהב ומוקיר ה מ' :) "
זה מ'. פעם ראשונה שהוא מופיע פה. חדש? אפשר להגיד. הוא שכן שלי והחבר הכי טוב שלי ! האדם שברגע זה אני הכי סומכת עליו בעולם. אני מרגישה הכי בטוחה לידו, הכי מוגנת, הכי משוחררת!
קראתי היום את המשפט ' אל תחזרו על הטעויות שלכם, תלמדו מהם ' זה נפל עליי משמיים. הרי רק מלפני שנה היה לי קשר והרגשתי שהתחלתי אותו מהר מידי ואולי בגלל זה הוא נהרס. אבל עכשיו? אני מתאפקת, אני מעדיפה להדחיק אצ זה ולהשאיר אותו בגדר החבר הכי טוב, בגדר ה- ידיד שלי !
התחלתי לחשוב על כל העניין ביום שישי, ביום ההולדת שלי ! הוא ביקש שאצטרף אליו לשוק ואמר לי למלא שקית ענקית של גומי לחניכים שלו. הוא שילם עלייה 50 שקל, הגיש לי אותה עם חיוך ע נ ק ואמר מזל טוב :) (מי שמכיר אותי יודע שאני חולת גומי). והמשכתי עם המחשבות גם כשאכלתי אצלו בשבת כיוון שהורי לא היו שבת בבית. והחלטתי סופית כשקיבלתי את ההודעה ממנו, הזאת שפותחת את הפוסט.
קצת עליו, מ' בן 18 מהשכונה שלי. הכרתי אותו מלפני שנה כשעבר לגור בבנין שלי אבל אנחנו בקשר טוב במשך 3 חודשים. מאז אנחנו מבלים כמעט כל יום ביחד. צוחקים, נהנים, מדברים ומתגברים ביחד !
הוא מתחשב, הוא אכפתי, והוא מצליח להבין אותי בכל מצב. אני אוהבת אנשים שיכולים להצחיק אותי, כאשר אפילו אני לא רוצה לחייך ! וזה בדיוק מה שהוא. החוש הומור שלו, איך שהוא מדבר, איך שהוא עושה דברים, איך שהוא גורם לדברים להראות אחתר זה מה שקונה אותי, זה מה שמושך אותי כל כך חזק אליו !
אני לא יודעת מה לעשות לבנתיים מעדיפה להשאיר את זה ככה ולזרום עם הכל...
