להתבגר ולהתגבר

הוא היה ידיד ממש טוב שלי, האמת שאנחנו עדיין קצת ידידים. חשבתי שהתאהבתי בו, סתם טיפשות. אני אוהבת אותו. כידיד!!

היא. היינו חברות ממש טובות, עד שאני והוא התקרבנו קצת. היא עשתה מלא פרצופים שפגעו בי די הרבה. הוא דיבר איתה, היא באה להתנצל. עכשיו אנחנו בסדר ב״ה 

ממש שמחתי לשמוע שהם ביחד. אף פעם לא ראיתי אותי ואותו ביחד, תמיד ראיתי אותו כידיד ממש טוב אבל לא כבן זוג. למרות שאמרו שאנחנו מתאימים . 

ישבנו אצלי אתמול כמה חבר׳ה והם היו. הסתכלתי מהצד והייתה לי צביטה קטנה כזאת, ולא בגלל שזה היא והוא. זה רק בגלל שאני רוצה גם מישהו. והאמת שנראה לי שיש לי את האדם הנכון רק שלבינתיים הוא החבר הכי טוב שלי. וזה מעביר אותי כבר לפריקה הבאה -

זרקו לי הרבה הערות טתמול לגביו, לא משהו מרגש, אבל... כולם בטוחים שאני והוא יוצאים. זה ברור לכולם שאנחנו הזוג  החדש של השכונה. לא הסתכלתי על הקשר שלנו ככה, אנחנו שכנים, ידידים ממש טובים, מדברים הרבה בטלפון, מבלים ביחד המון. אולי כלפי חוץ זה נראה אחרת ?? לא יודעת, חשבתי על זה קצת, והאמת שהוא דיי הסגנון שלי.

הוא גדול, סיים י״ב עוד חודשיים מתגייס. זה מפחיד אותי קצת, אני מפחדת שהוא ייעלם לי, שהוא יתרחק, שהוא לא יהיה אותו ה מ׳ שאני כל כך אוהבת ומכירה.

כן, אני אוהבת אותו. עדיין לא ברור באיזה מובן אבל אני אוהבת. אולי אח, אולי ידיד, ואולי בעצם אהבה חדשה. 

י׳ הבן, כתבתי עליו די הרבה. חזרנו להיות בקשר, והאמת שהוא קצת עולה לי על העצבים. יש לו התנהגות של ילד, פשוט ילד. והוא בן 21. 

קבענו לדבר בשבת, ודיברנו. אבל הוא לא שיחרר ממני. הרגשתי כאילו אני רכוש שלו או משהו כזה. הייתי קרובה להתפרץ עליו, מזל שהיו שם עוד כמה אנשים.

ש׳ (הבת) דפקה לי קטע מסריח. ממש אבל. 

מעדיפה לשמור לעצמי, זה יותר מידי כואב כדי לשתף.

ש׳ ( הבן) היה החבר הכי טוב שלי, בעיניים עצומות הלכתי אחריו עד ש.. יום אחד הכל התפרק. פספסתי אותו אבל לפי ההתנהגות שלו בזמן האחרון הוא פספסת אותי יותר. והוא לא רואה את זה.

ניסיתי לסדר איתו את הכל, להגיע ליישור קו. אבל בזמן שאני מנסה לעשות את זה איתו, הוא עושה את זה עם האדם הלא נכון. ועל הדרך אני נפגעת, כל כך נפגעת.

אני מתגעגעת אליו אבל אני לא מסוגלת להתקרב אליו יותר, כל כך קשה...