ביום שהייתי אמורה לצרוך בו רק קפה, מים ותה טרפתי צלחת ספגטי. הלכתי להקיא בשירותים ופתאום אמא נכנסה הביתה והתיישבה לדבר בטלפון די קרוב לשירותים, אז נאלצתי להפסיק כשרוב הזוהמה עוד הייתה בתוכי. נכנסתי לחדר ונראה לי שהיה לי התקף פאניקה או משהו... פשוט לא הצלחתי להפסיק לרעוד מרוב פחד וחרדה שאני אשמין בגלל הספגטי הזה... כעסתי על עצמי שלא הצלחתי להחזיק מעמד, הרי ההקאות האלה לא מהוות פיתרון אמיתי. לא רוצה להקיא יותר.
כמובן שבגלל הזלילה הזאת לא הגעתי למשקל היעד בשלישי בבוקר. שקלתי 70.2, אני בטוחה שאם לא הייתי טורפת את הספגטי זה היה 70.0 עגול!!
אתמול שתיתי 3 כוסות נס... אמא המעצבנת קנתה לי חלב סויה במתיקות מופחתת במקום החלב לייט... אבל למזלי זה לא ממש משמעותי כי אני שמה ממש מעט חלב בכל כוס, משהו כמו 3 כפות.
ואכלתי סלט ענקי(שתי עגבניות גדולות, שני מלפפונים וגמבה אדומה) ולצערי הוספתי גם קצת פחות מחצי פיתה :/
אמא קלטה שאני לא ממש אוכלת בזמן האחרון ושאלה אותי ״מה, הפסקת לאכול?״ אז ישר עניתי ״מה הקשר?!״ והלכתי לחדר... נראה לי שזה אומר שאני צריכה לחזור ללכלך צלחות ולזרוק אוכל לפח כדי לא להדאיג אותה... לא בא לי שהיא תחשוב שאני חוזרת למקום שהייתי בו פעם. והכי מצחיק שמאז ששחררו אותי מהאשפוז ממש נזהרים איתי בכל מה שקשור להערות לגבי הגוף שלי, ולמרות שברור לכולם שאני שמנה כרגע(העלתי עשרות קילוגרמים מאז השחרור) כל הזמן אומרים לי שאני בסדר ושאני נראית טוב, אבל שנייה אחרי מראים את יעל בר זוהר בגיא פינס ואמא שלי ישר אומרת שהיא שמנה ושלאילנית לוי יש רגליים מלאות מדי ושהיא צריכה להמנע מחצאיות צמודות. כאילו, כן, אני ממש הולכת להאמין לך שאני, עם לוק המועמדת לקיצור קיבה שלי, נראית טוב ואילנית לוי שמנה. למרות שבלי קשר לדיעה של ההורים שלי, יש לי עיניים, מראה ודיעה משל עצמי. כשאני מביטה במראה אני נגעלת. הכל גדול ונשפך. כשאני שוכבת במיטה לפני הולכת לישון אני אוחזת בצמיגי הבטן ומתמלאת בתחושת גועל! איך איפשרתי לעצמי להגיע למצב הזה?! ואיך לעזאזל גברים שכבו איתי? לא, כאילו, אני מנסה להבין... אני דוחה! אני ענקית! ושכבו איתי גם גברים שנראים טוב, וגם היו כאלה שהתאהבו בי... כאילו סירייסלי? אין לכם סטנדרטים? :|
בכל מקרה, ב11.2 יש לי יום הולדת ואני ממש מקווה שעד המשקל יראה קידומת 5. כאילו, אם אני אשמור על קצב הירידה הנוכחי זה אפשרי לחלוטין... אני ממש מקווה שהקצב לא ירד. מעניין אם אני אראה טוב עד אז... הלוואי שאני אוכל ללבוש שמלה יפה ולא להסתתר תחת עוד איזה בגד אוברסייז שאמור לטשטש את גוש השומן שאני.