משעשע אותי לראות כיצד החיים מתנדנדים לי בין הרגליים.

אימא אני אוהבת אותך, ואת יודעת את זה.
אימא; את מבינה אותי,
את אוזן קשבת בשבילי, את אימא שכל בן אדם יחלום עליו,
לדעתי את טובה מאחרות. (כמו רוב האנשים שיחשבו על אימם) 
את אימא תומכת, שתחבק ותנשק כשצריך,
שתכריח ותגרום לי להיות בוגרת.

אימא שמבינה.  אימא שגורמת לי לחייך.
אימא צעירה, ויפה, את האימא שלי. האימא המיוחדת שלי.

את אימא בעלת חיוך מקסים, עיניים זוהרות, בעלת צבע עור בהיר.
צבע עור בהיר שאני אוהבת, ואת מתווכחת איתי עליו אבל אני רק צוחקת,
את נשמעת לפעמים מגוחכת בנושא הזה.

את אימא עם שער צבוע, בעלת איפור.
אבל אני הבת שלך ואני יודעת מה נמצא מאחורי המסכה הצבעונית.
ואני גאה, שאני לא מאלה שבוכים שאימא שלהם כזו וכזו.
כי את לא.
את מיוחדת.

כי את אימא שלי.
מוקדש לאימא. (וואלה? חשבתי לאבא)