אז זהו זה, נגמרה לה תקופה של 4 שנים וקצת, עם בן אדם אחד.

בוודאות אני יודעת שזה נגמר לטובה,

הדעות כבר שונות, וגם הציפיות נורא לא מתאימות,

כנראה שהוא לא יכול לתת לי מה שאני צריכה,

וכנראה שאני כבר לא מתאימה למה שהוא רוצה.

ולא, זה לא כואב כבר, זה רק הגעגוע שעוד יחזור לצבוט.

כי דבר אחד בטוח,

למדתי להכיר בן אדם שעשה לי רק טוב.

ותמיד דברים טובים באים לקיצם,

ואפילו היה לזה עוד צ'אנס מעבר למה שהיינו צריכים לתת לקשר הזה.

עכשיו בלב שלם ושקט,

אני יודעת,

שזה נגמר ברגע הנכון.

 

רק טוב, שיהיה.

אני בדרך הנכונה.

 

 

 

 

 

 

 

נתת לזמן לקרות
כי לא הכרת משהו אחר
בכית בכרית בהסתר
ורק האמנת שאוהב הוא.
וכל אותה תקופה
הבאת על עצמך הסברים
חשבת זה דבר שעוברים
ואחר כך יהיה לנו טוב

אם הוא ילך, אז תתני לו
וכשילך את תדעי
אם הוא ילך תחייכי לו
אם הוא ילך, אל תבכי.

זה שלך יקשיב
לא תמיד הוא גם יחבק
את כל תשוקותיו ינתק
ברגע אחד שתגעי בו.
חיים עוברים לאט פתאום
זה קצת עצוב לחיות
תקוות שאינן הבטחות
המחר יקדם את בואך.

אם הוא ילך, אז תתני לו
וכשילך את תדעי
אם הוא ילך תחייכי לו
אם הוא ילך, אל תבכי.

אולי הכל היה משחק
בדרך למצוא את האמת
והוא שתק ואת שתקת
בבטן יש משהו בועט.

אם הוא ילך תחייכי לו
אם הוא ילך אל תבכי.
אם הוא ילך אז תתני לו
ואת תדעי כשילך
אל תשכחי ותביני
שזאת לא הייתה אשמתך!