להיות סתם סתומה. כזו שמקבלת את בעלה עם ארוחה חמה ואת הילדים מהגן. עושה ציפורניים, עושה גבות, עושה כלים, עושה תריסים, עושה כביסה.שלא טרודה ברומו של עולם. לא מנתחת הכול תחת זכוכית מגדלת.

סתם סתומה. שאם היה אפשר לשמוע את הסאונד שבראש שלה זה היה סאונד המדבר. אולי איזה רחש הכנפיים של ציפור שחוצה את המדבר פעם ביומיים.

הראש שלי, הוא ראש סואן. בליל של אוטובוסים ,קטנועים, הולכי רגל. מלא בזיהום אוויר.

גם אני מייחלת לסאונד המדבר. רוצה לפעמים להיות הסתומה שעושה וקצת פחות חושבת ומנתחת.

לפעמים אני אומרת לעצמי. די, סתמי כבר. פשוט סתמי. די לחשוב, די לנתח, די לפרק, לעבד, לשנות, לעבוד.

די לאנרגיות האינסופיות שאת משקיעה במחשבות על מה היה אם ומה יהיה אם.

במקום להיות דרדסמוח להיות דרדסהבלה. 

לרגעים להתרווח. לשחרר. 

לייצר וויפאסנה מוחית. של שתיקת הקולות שמדברים ללא היפסק בראשי.

להפעיל כפתור MUTE. כזה שלוחצים ויוצאים להפסקה. טוטאלית.

להיות סתם סתומה.