הסיוט שלא יעלם, לעולם.

כמה מאיתנו לא רוצים חלומות של סיוטים בחייהם. אני משערת שהרבה. אבל כמה לא רוצים שהסיוטים יתגשמו, אני משערת שקצת יותר.

הסיפור שלי מתחיל לפני שלוש שנים, ביציאה תמימה לחלוטין.

אני גרה בישוב קטן במרכז, וקבעתי עם חברים להיפגש בבית הספר שנמצא במרחק הליכה של 5 דקות מביתי.

אז יצאתנו, ודיברנו , ובאמת שנהינו באותו ערב. אבל בשעה 12 וקצת, כשחזרתי הביתה, מרחק קצר מאוד של חמש דקות בלבד, זה קרה.

הלכתי ברחוב, כשגבר בתוך מכונית עצר. הוא שאל משהו, ולא הבנתי. אז התקרבתי למכונית, בידיעה שאולי הוא צריך רחוב מסוים.

וברגע שהתקרבתי עוד קצת אל תוך המכונית, הוא שאל אותי אם אני רוצה לשכב איתו. תבינו , הייתי נערה בת 13 שלא יודעת כלום מהחיים שלה (לא שאני יודעת הרבה היום XD), וצעקתי קצת, טוב נו.. קצת הרבה.

אמרתי מי אתה, מה אתה רוצה, אני אלשין עלייך. התרחקתי מהמכונית, ורציתי לכתוב את מספר הלוחית של הרכב.

וכשהוא שם לב, הוא נסע במהירות גבוה וברח.

נכון, זה לא הסיפור שתיכננתם לשמוע, אבל זה לא הסוף.

לפני כארבעה חודשים, הכרתי בחור בן 17 (אגב אני בת 16 ) .

ונתתי לו להתחיל איתי , כמו שהרבה בנות מכירות "זרמתי". שיחקתי את התמימה והקשה להשגה, כמו בכל הסרטים הקיטשים שיכולים להיות,

עד שנהיינו חברים. מניסיון בנות, אל תסכימו להיות חברים של מישהו אחרי תקופה כל כך קצרה !!

בכל מקרה, יום אחרי שנהיינו חברים הוא הוסיף את כל החברות שלי לפייסבוק "כי אני רוצה להיות קרוב אלייך" . חשוד הא?! אמרתי שבסדר חפיף.

יום אחר יום, הוא דיבר עם עוד ועוד חברות שלי, עלי. למה אני לא עונה לו, מה אני אוהבת , איפה אני נמצאת היום. כל שעתיים התקשר. קיצר אובססיבי.

אחרי יומים של חברות הוא רצה "תמונה חדשה לפייסבוק שאנחנו מתנשקים את יודעת.." . הבחור הזה נראלי פסיכי רץ יותר מדי מהר.

אחרי שלושה ימים נמאס לי ממנו, ורציתי להיפרד. הבעיה הייתה להיפרד. באמת, פרידה זה הדבר הכי קשה שיש .

אז משכתי כמה ימים וחשבתי איך להיפרד ממנו והתייעצתי עם חברים. כל יום הוא נהיה אובססיבי יותר, ממש מטריד מה שאומרים.

אחרי שבועים נפרדנו. יותר נכון נפרדתי, וגם זה אחרי שהוא כל השיחה אומר "אולי נמשיך וננסה ? אני לא רוצה" ><''

אחרי שחשבתי שזה נגמר, גיליתי שזו רק ההתחלה. נכנסתי לתוך מבוי סתום.

הבחור חסם אותי בפייסבוק, ולא מספיק שחסם, דיבר עם חברות שלי וחברים עליי ומה אני עושה ואיך אני מתמודדת על זה ש"הוא נפרד ממני".

אחרי עוד שבועיים שכבר חשבתי שהוא שכח ממני, הוא אומר לי שהוא רוצה להתאבד, וזה החזיר אותי לאז, לפני שלוש שנים.

מה שאני רוצה לומר לכולם, הוא להיזהר. אנחנו בני נוער, רוצים לבלות, משתעשעים קצת, שותים פה ושם, מעשנים ועוד, אבל בסיכום של דבר, יש לנו משפחה שמחכה לנו בבית. יש לנו חברים שמחכים לנו, לכולנו.

אל תמהרו אף פעם, אל תסכנו על דברים כאלה. הכירו את הבחור (או לחילופין בחורה) שאתם איתו, לפני שתהיו חברים שלו. פגשו את המשפחה שלו. אל תחזרו הביתה לבד, וגם אם כן דברו עם מישהו בטלפון.

החיים מסוכנים, תנהגו בזהירות. יש לנו משפחה בבית וחברים. ואם ובמידה מסוימת הסתבכתם בכל דבר, שתפו אנשים, זה מרוקן ובהחלט עוזר.