ריק מתוכן

רק לחכות.

לשבת ולחכות בין 4 קירות לבנים בחדר סגור עם מנורה קטנה.

לחכות שמישהו יבוא ויציל אותך מעצמך.

החדר ריק.

כל תזוזה קטנה שלך הופכת להד שמסחרר את ראשך וגורם לך לאבד עשתונות.

אז באה האחות ומזריקה לך זריקה קלה בטוסיק.עד שאתה נירדם על הריצפה.

וכשאתה מתעורר.

אתה ממשיך לחכות.

אתה מחכה לכלום.

לכלום גמור.

והעיניים שלך שורפות.והגוף שלך שורף.

ואתה משתגע מהידיעה שכבר הוציאו הכל מהחדר כדי שלא תוכל שוב להזיק לעצמך.

אתה רק מחכה לרגע שייתנו את החצי שעה יציאה החוצה כדי שתוכל ליראות צבע שהוא לא לבן.

הלבד הזה גמר אותך.

זה אתה ועצמך בלי שום נוכחות אחרת.

אתה חושב שעברו חודשים מתחילת שהיתך בחדר הארור,אך מסתבר שעברו רק ימים ספורים.

מחפש עוד טיפה מהחומר,

כדי שלא יכאב.

מחפש קצת יחס,

שהלבד משגע אותך כלכך.

אני צריכה לצאת מפה.