ריק מתוכן

סוף סוף!

הגיעו ושבו אליי השלווה והשקט.

כלכך ייחלתי לרגע שאוכל להגיד את זה!

"הנה הם באים ימים של שקט
אחרי הרעש הגדול והנורא
אפשר לנוח קצת על המרפסת
ולאסוף את שברי הסערה.."

שנה שלמה של רעש וצילצולים,

של בכי וכעס,

של עצבים.

זהו.

יש נחת בחיי.

עכשיו אפשר לשבת לנוח קצת על המרפסת.

"הנה הם באים ימים של שקט
כבר שכחתי איך שהם נראים
אפשר עכשיו לפתוח את הדלת
לשלוח אל הרוח ציפורים."

טוב לי,אני מחייכת.

כבר לא אותה מרה שחורה שהקיפה סביבי חומות ענק.

הבנתי שיש לי כלכך הרבה סיבות לחייך ולחיות.

כלכך הרבה אהבה לתת ולקבל,

כלכך הרבה לעבור.

כלכך הרבה אנשים סביבי.

"הנה הם באים ימים של שקט
שנינו כאן ביחד על ההר
המים כבר ירדו ויש כבר קשת
אפשר לקום, סוף העולם עבר."

סוף העולם עבר,

ואני עברתי אותו באומץ ובגבורה.

הידד לי!

מקווה שימשיכו ויהיו פוסטים אופטימיים שכאלה!

(: