אולי אני נראית לכם מכובדת ומרשימה... למעשה אני כבשה שנקלעה ללהקת זאבים.

עוד יומיים. יומיים!

ביום שישי בבוקר או בצהריים אמא תיסע לאסוף אותנו מסבא וסבתא ל... בית החדש!

אימאלה.

אני לא מכירה אף אחד. אני כל כך מפחדת להישאר בודדה לנצח.

שבת היא ההזדמנות. במגזר הדתי, בית הכנסת הוא גם מין מקום בו כולם מתאספים כדי לחדש רכילות, וסתם לדבר, אחרי ולפני התפילה. זו ההזדמנות שלי. אני אתלבש יפה, אשאל מאמי את הבושם שלה- לא יהיה לה אכפת (אלא אם כן היא תגלה), אתאפר רק טיפטיפה (כי אני לא יודעת איך מתייחסים שם לבנות מאופרות), ןאקח את הסידור הורוד והיפה שלי. וכדי שלא אראה מטופשת ומסתובבת לבדי, אני אקח את האחים שלי לטיול, ובדרך אפגוש במקרה קבוצה של חבר'ה מהיישוב. אני לא יודעת אם הבנים מדברים ען הבנות שם. בסרטונים שראיתי ובתמונות הם נראו ממש מקפידים, אז אין לי מושג.

אבל...

אמאלה. בהצלחה.