למרות שידוע שהיחס לספר שולחן ערוך- של עדת אשכנז והוא שמתאים להגהות אותו בהגהות-
ואף ראוי ל-ק-צ-ר אותו- רעיון טוב וכשר אשר בא לידי ביטוי בספר הנחשב טוב וכשר בעיני אוהבי ההלכה: 'קיצור שולחן ערוך'-
אומנם כאשר מחליטים לכתוב קיצור מן הראוי להתייחס לעמדתו של רב יהודה הנשיא-
ולמיין מה נחשב מקורי בדת.
לא רק למיין את המשנה למצוא מה נחשב חשוב מספיק להיזכר בספר שולחן ערוך- אלא גם לכיוון השני-
למיין את התוכן של שולחן ערוך- בכדי לזהות את מה שהיה בדת 'המקורית' של הזרם הרבני- ולוותר על כל פרט אשר רבני דורות המשנה לא דקדקו בו ולא בקפידו בו אלא להתייחס לעמדה של רב יהודה הנשיא שהחליט מה במשנה ומה לא. ככיוון שקבע רב יהודה הנשיא.
יכלו לכתוב 'קיצור שולחן ערוך בהלכות פסח'- כמו בכל תחום הלכתי-
אך בנושא פסח אני עוסק עכשיו- שם יכלו ליישם את הרעיון שבמורשת 'ללמד קצר' ולמיין מה מקורי- ולמצוא שמתוך יותר ממאתים פרטים מהלכות פסח ובפרט החלק המתאר את מנהגי ליל הסדר- שם יש 170 פרטים-
אומנם רק בעשרה מהם
10/170
הקפידו בהם רבני דורות המשנה, ורק כלל רב יהודה הנשיא במשנה עשרה פרטים משותפים כי הוא פסל כל פרט אחר שקיבל במורשת מלבד אלה- ויכלו לקצר כל מה שלא מקורי-
בכדי להקדים את עשרת הפרטים אשר היו חשובים בעיני רב יהודה הנשיא-
ואז את אותם הפרטים לדון בהם-
ולמיין אם מתאימם לכללי ההלכה למשל אם הם דברי רב מאיר או לא-
מכיוון שקיימת סיבה הנזכרת בפרק א' של גמרא עירובין שלא קבעו הלכה כרב מאיר ולכן כל משנה בלי שם אשר היא של רב מאיר לפי המורשת של 'סתם משנה רב מאיר', ובסיבה זו דווקא לפי הזרם הרבני לא הלכה, ויישאר רק מה שמקורי וחשוב-
לא כדי 'לכפות כל העם לעשות' כמשפט הנוראי שכתב הרמבם- כי אין לחילוני סיבה לעשות טקס פרושי-
אלא בכדי להשיג "קיצור" לפי כללי ההלכה עבור ספר שולחן ערוך העוסק בהרבה תחומי הלכה למען להקדים ולהגיע למה שמקורי- ולדלג על מה שלא בדת המקורית-
ולא לעסוק בדעות של רב מאיר ועוד דעות אשר לא 'הלכה' דווקא לפי לפי התלמוד וכללי הלכה אחרים-
מסקנה: לאור ההשוואה- מה יכלו לעשות רב קארו ורב גנצפריד-
נחשפה ההכבדה של הרבנים- הן בהדפסת ספרי הגדה של פסח השונים מדת המקורית של הזרם הרבני- בהכבדה מרובה וחמורה ביחס למורשת עצמה-
וכמו כן ההכבדה של ספר שולחן ערוך בכלל ובנושא פסח בפרט-
ההכבדה היא חמורה מאוד ועלינו לשמור מרחק מהאדישים ומהרבנים המכבידים יחסית להלכה עצמה.