חזרה לשרשים

מלמדים לילדים שצריך לשמוע שופר כל יום בחודש אלול-

אפילו קארו בשולחן ערוך לא כתב כן כי רק עסק בלהתחנן ובערב ראש השנה ומעולם לא כתב בש"ע להשמיע שופר בחודש אלול כי דחה את דברי הטור ופסל אותם וכמו כן אין ברמבם הלכה כזאת-

כואב לי שמשמעיים לילדים שופר כל חודש אלול מכיוון שמשקרים להם-

ובעצם מנצלים את המחסור בידע- כי לא יפתחו שולחן ערוך לראות שרק עסק בתחנונים ומעולם לא כתב להשמיע שופר.

אומרים להם דברי שו"ע חשובים ואז מלמדים מספר אחר-

כאילו שוים אך לא שוים.

אפילו התחנונים בא ממנהג של האי גאון אבל בסעדיה אין תחנונים בחודש אלול וכן הרמבם לא קיבל את דברי הגאון ולא כלל בהלכות להתחנן לפני ר"ה כלל לא בחודש אלול ולא כלל וכמו כן לפי כלל אשרי בהלכות על תלמוד שבת לא קיבל כי אין לקבל גזרה לאחר התלמוד ובסיבה זו עלינו להכיר שהן דברי הטור של שופר אשר קארו דחה ולא כלל והן התחנונים שקארו כלל בהלכה אין לקבל אותם.

אומנם ילד חסר אונים כי אם יחליט לא צריך- עושים -

הפיתרון היחיד הוא-

החלטת ההורים להעדיף את האמת-

ולבחור בית ספר עבור הילד שאינו דתי-

למען לא יכפו עליו שופר ותחנונים בניגוד לכלללי ההלכה וברור שחשוב ללמדו את שני הצדדים מגיל שבע-

לספר לילד מגיל הגן "הדתיים משמיעים שופר כל חודש אלול אבל אפילו ספרי ההלכה לא כתבו חובה זו" וכמו כן שידע שהדתיים קוראים הרבה דפים כל בוקר ולהגיד לילד שיש עושים כן אבל נוגד את הכלל בהלכה שעדיף מעט בכוונה- לקרוא קצת מתהילים בהתבוננות בנאמר- ועדיף "מעט" וטוב יותר מקריאת הרבה דפים בזמן מוגבל.

בסיכום על ההורים להכיר את שני הצדדים ולהעדיף את האמת מספיק שיבחר בית ספר ממלכתי-

כי הדתיים לא מייצגים את הזרם הרבני-

ולכן אין לקבל את דברי הדתיים של תחנוני אלול ולא של שופר באלול כי אפילו שולחן ערוך לא כתב שופר. ועל הורים אוהבי אמת להרחיק את הילדים מבתי ספר של הדתיים כולל ממלכתי דתי.

מי שמכבד את הרבנים הוא האויב של אמת.

**מי שמכבד את הרבנים הוא האויב של אמת.

בנוסף הרבה מפרטי הנוסח הקבוע של התפילה בעייתיים

אומרים לילד תוסיף בקשה זכרינו לחיים-

בכל מסכת ר"ה אין הנחיות לשנות את התפילה בפרטים אלה-

אם אדם מקיים את כל מה שבתלמוד ראש השנה-

לא יגיד המלך הקדוש כמו הרבנים בדור זה כי אין הנחייה להגיר המלך הקדוש

הדברים היחידים של תפילה שם הם "זה היום תחילת מעשים זכרון ליום ראשון" אשר דווקא לא הגיע לפרק זה של שולחן ערוך- ואף היא לא להלכה כי אפילו קארו לא הכביד להוסיף פרט זה- ואין לקבל בקשות לדוגמה "זכרנו לחיים" בכל המסכת ואין הלכה להגיד המלך הקדוש כי להיפך מתאים יותר האל הקדוש למשפט כבספר ישעיה- האל הקדוש בהקשר של משפט. יש ברכת זכרונות אלא גם זה בעייתי כי מבסס על "זכרון תרועה" שהוא דבר אחד בסמיכות לא זכר ועוד תרועה ואפילו "אסמכתא" אין עבור 2 ברכות.

הפסוק "זכרון תרועה" בפרט מפורט שלא קשור לשבת בדברי רבא בפרק ד' ואין לקבל את דברי קארו "להגיד בשבת של ר"ה זכרון" כי רבא דחה את זה.

בסיכום אין לקבל דברי הדתיים עבור התפילה כי במשנה ר"ה רק יש ברכת זכרון ובתלמוד יש זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון- להבלליט שהיום הוא ר"ה אבל הדברים האחרים שבשולחן ערוך הם חסרי יסוד ואין לקבלם ולפי הסדר

1 ראוי לדחות ולא לקבל את ספרי התפילה של האורטודכסים- כל מי שמכסה ראשו בכיפה מכל סוג או כובע- בכלל ואת ספר "מחזור" לתפילת ראש השנה בפרט- מהרבה סיבות לדוגמה- אין להגיד בר"ה המלך הקדוש- כי הלכה זו נפסלה ולא נכללה בגמרא ר"ה- וכמו כן כל עשרה הימים כי הדעה נפסלה וגם כי אחד בתשרי לאחר יום כיפור ואין "עשרה ימים" ביניהם כניכר בסדר המשנה "יומא סוכה ביצה ראש השנה".

2 מה שבא מגמרא עירובין- גם לא נכלל בגמרא ר"ה ולכן אין צריך לומר "ותתן לנו את יום הזכרון הזה" כי נפסלה הלכה זו ולא כלל העורך את הלכה זו בגמרא ר"ה וכן כל הפרטים האחרים שבאותו פרק בש"ע- עשרים  לאחר שחתם רב אשי את התלמוד ולכן אין לקבל. לדוגמה אין להוסיף בקשה זכרינו לחיים כי לא נכללה הלכה זו בתלמוד ר"ה אלא נפסל כי אין לבקש בקשות אלו אז ולא בכלל וכמו שאין לקבל מה שלא בקארו כי אפילו קארו לא הכביד גם אלה שכלל קארו כלל בניגוד לכללי ההלכה כנזכר.

3 מתוך עשרים הפרטים בתפילה שכתב שולחן ערוך כולם לאחר שחתם רב אשי את התלמוד ואין לקבל דווקא לפי כללי ההלכה שפירסם יוסף ב-"יחווה דעת" מאשרי- מלבד שני פרטים שמקורם בתלמוד ברכות ותלמוד עירובין אבל העורך פסלם ולא כללם בגמרא ר"ה-

4 קארו נאלץ לשנות עבור יום זה מנוסח של חג שהיה נהוג- אבל הואיל ושונה עדיף לא לקרוא את הפסקה שבחג אחר- כי התוכן לא מתאים לא להגיד את הפסקה בשינויים כי לא נועדה הפיסקה ליום שאינו "שלש רגלים" ועדיף מספר דתי הוא לקרוא קצת תהילים ממש "מעט" ככלל בהלכה "מעט בכוונה" בכדי לקרוא בהתבוננות.